ע"פ 4716/12

תקציר

בדיון ערעור זה קיבלה ערכאת הערעור באופן חלקי את הערעור, וקבעה כי יש להחיל את עונש המאסר על תנאי של המשיב באופן מצטבר ולא במקביל. בית המשפט הדגיש את תפקידו בהתערבות בהחלטות גזר הדין רק כאשר קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה. התיק נסוב סביב משיב שעבירתו, שכללה התנהגות אלימה כלפי בת זוגו, חייבה עונש חמור יותר בשל חומרת המעשה ועברו הפלילי. למרות השוואה בין מקרים דומים שבהם הוטלו עונשים חמורים יותר, מצא בית המשפט את העונש המקל הראשוני בתחום הענישה המקובל, אם כי רק בגבולו התחתון. נקודה מכרעת הייתה יישום עונש המאסר על תנאי לפי סעיף 58 לחוק העונשין, המיושם בדרך כלל במצטבר כדי לשמש כגורם מרתיע. עם זאת, בית המשפט המחוזי החיל במקביל את עונשי המאסר על תנאי ובפועל, אשר בית המשפט לערעורים מצא כי אינם עולים בקנה אחד עם מטרות הרתעה, במיוחד נוכח העבירות החוזרות ונשנות שביצע המשיב כלפי אותו קורבן. לפיכך, החלטת הערעור התאימה את עונשו של המשיב לתקופה מצטברת של שמונה שנים, דבר המשקף את חומרת העבירה ומחזק את הצורך בהרתעה מפני אלימות במשפחה. יתר היבטיו המקלים של גזר הדין הראשוני נותרו ללא שינוי. פסק הדין ניתן סופית ב-6 ביוני 2013.