ע"א 3518/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור וערעור נגדי על פסק דין בתביעת פיצויים מתאונות עבודה. פסק הדין המקורי, של השופטת קראי-גירון, קיבל חלקית את טענתו של קצב שנפצע באגודלו במהלך עבודתו. המערערת ערערה על ההחלטה וטענה כי אין זה צודק לקבוע כי הם התרשלו בתאונה, וכי יש להעריך את נכותם בשיעור גבוה יותר מ-10% שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה יותר. מנגד, המשיבים הגישו ערעור נגדי וטענו כי יש לקבוע את הנכות בשיעור נמוך יותר – 2.5%. הערעורים נדונו בפני השופטים ש' ברלינר, רון סוקול ויצחק עמית, אשר החליטו יחד לדחות הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. השופט ברלינר דחה את הקביעה של 20% רשלנות תורמת המיוחסת למערער, והגדיל את הפיצוי בהתאם. עם זאת, הן השופט סוקול והן השופט עמית חלקו על הערכה זו, וסברו כי קביעתו של הערכאה הנמוכה יותר צריכה לעמוד בעינה. החלטת הרוב, אם כן, אישרה את הפסיקה המקורית, למעט הניכוי בגין רשלנות תורמת, שבוטל. המערער שכנגד חויב לשלם למשיב שכנגד 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, ולשני הצדדים נדחו צווי הוצאות נוספים. השופטים הסכימו כי הערכות הערכאה הנמוכה יותר, ביחס לסעיפי הנזק, הן סבירות ואין להתערב בהן.