רע"א 6617/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בשל שיהוי הגשה. השתלשלות האירועים שהובילה להחלטה זו החלה בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום באוגוסט 2003 בעניין סכסוך בין שני צדדים. כמה חודשים לאחר מכן התייחס בית המשפט לבקשות לתיקון פסק הדין, אך עיכב את החלטתו בשל מחלתו של השופט. בסופו של דבר נדחו הבקשות, ופרק הזמן של 45 יום להגשת ערעור החל ב-6 בינואר 2004. עם זאת, הודעת הערעור הוגשה ביום 17.3.2004 ועברה את המועד האחרון בפער משמעותי. משכך, דחה שופט הרשם של בית המשפט המחוזי את הערעור מבלי לדון לגופו. המבקשים ביקשו לערער על החלטה זו באמצעות הגשת רשות ערעור לבית משפט גבוה יותר. הם טענו כי החלטת שופט הרשם מהווה פסק דין סופי ויש להתייחס אליה ככזו, ומכאן משתמע כי ערעורם הנוכחי הוא למעשה ערעור של ערכאה ראשונה. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי החלטת הרשם סווגה כ"החלטה אחרת" וככזו יש לערער עליה לבית המשפט המחוזי – בית המשפט בו יושב הרשם. לפיכך, בקשת רשות הערעור הנוכחית הייתה מוקדמת מדי ומוטעית. בית המשפט הדגיש כי בית משפט השלום התייחס לגופה של המחלוקת, בעוד שהסוגיה שעמדה בפני הרשם נגעה אך ורק לעיתוי הגשת הערעור. משכך, דרך הפעולה הראויה למבקשים הייתה לפנות לבית המשפט המחוזי, כקבוע בחוק. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה בנימוק שהרשות נמצאת במקום אחר. בית המשפט נמנע מלהביע דעה בשאלה האם קיימת עילה להארכת תקופת הערעור או כשרותו של ערעור נגדי פוטנציאלי. ההחלטה ניתנה ביום 4.8.04.