ת"א 2328/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד גביית הוצאות אכיפה על ידי העירייה בגין ארנונה, מים וקנסות חניה. המבקש טוען כי לעירייה לא היה בסיס חוקי לחיוב הוצאות אלה ומבקש החזר בגין הסכומים ששולמו ופסק דין הצהרתי בעניין. הבקשה עברה מספר גלגולים משפטיים עקב שינויים בחוק לאורך השנים. בתחילה הוגשה התביעה כייצוגית לפי התקנות הישנות, אשר בוטלה מאוחר יותר על ידי בית המשפט העליון. לאחר מכן נחקק חוק התובענות הייצוגיות, והמבקש הגיש בקשה חדשה לאישור התביעה הייצוגית לפי החוק החדש. בית המשפט החליט כי חוק התובענות הייצוגיות חל על הבקשה וכי יש לו סמכות לדון בה כבית משפט מנהלי. השאלות המשפטיות העיקריות העומדות על הפרק הן: 1. האם הייתה לעירייה סמכות לגבות הוצאות אכיפה בגין ארנונה, מים וקנסות חניה? 2. האם ניתן לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית? באשר לשאלה הראשונה מצא בית המשפט כי מאוגוסט 2004 ואילך היה לעירייה בסיס חוקי לגבות הוצאות אכיפה. עם זאת, בתקופה שבין אפריל לאוגוסט 2004 לא הייתה לעירייה סמכות לעשות כן. באופן ספציפי, בנוגע לקנסות חניה, קבע בית המשפט כי לעירייה זכות חוקית לגבות הוצאות אכיפה מאוגוסט 2004 ואילך. בשאלה האם ניתן לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, ציין בית המשפט כי עילת התביעה של המבקש אינה שנויה במחלוקת, והעירייה לא העלתה כל טענה נגד התובע הייצוגי או בא כוחו, למעט היעדר עילת תביעה, שנדחתה. בית המשפט החליט כי הבקשה לאישור התביעה הייצוגית מוצדקת ותכלול חייבים ששילמו או חויבו בהוצאות אכיפה בתקופה הרלוונטית. המועמד ייצג את הקבוצה, ונציגו יפעל בשמם. הסעד המבוקש הוא החזר הוצאות אכיפה בגין ארנונה, מים ודוחות חניה, וכן פסק דין הצהרתי בנושא. בית המשפט לא הורה עקרונית על פרסום האישור וקבע מועד למשפט שיאפשר לצדדים להגיע לפשרה מוסכמת. פסק הדין ניתן ב-24 ביוני 2007.