ע"פ 11331/03

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין הרשעתו של המערער בשידול לסחר בסמים ובקשירת קשר לביצוע פשע, חזר בית המשפט על מספר סוגיות קריטיות. תחילה נגזרו על המערער שלוש שנות מאסר, בתוספת מאסר על תנאי ומאסר על תנאי. הפרשה עסקה בקשירת קשר לייצוא סמים מהולנד לארה"ב, כאשר המערער מואשם כי גייס בלדר, דוד שטיינבוך, להובלת הסמים. עם זאת, שטיינבוך נעצר, וחקירות שלאחר מכן הובילו לאיומים כלפי המערער מצד קושרים אחרים, בחשד למעורבותו בהסתרת הסמים. הערעור הטיל ספק בקבלתן של ראיות מסוימות ללא משפט זוטר, ובמיוחד שיחה מוקלטת שהייתה חיונית לתיק התביעה. המערער טען כי הודאתו נגבתה בכפייה תחת לחץ ולא היה מקום לקבלה ללא בדיקה קפדנית. בית המשפט הכיר בטעויות פרוצדורליות בכך שלא קיים משפט זוטר, אך בסופו של דבר קבע כי הפיקוח אינו פוגע בהגנה, שכן חקירתם של כל הצדדים המעורבים כיסתה למעשה את העילות הדרושות. בית המשפט בחן האם מעשיו של המערער מהווים שידול, והדגיש את הצורך בהוכחת השפעה נפשית על עורך הדין. הראיות לא ביססו די הצורך את חלקו של המערער בשכנוע שטיינבוך לבצע את העבירה, והובילו לזיכוי מאשמת השידול. עם זאת, תפקידו של המערער בסיוע לייצוא סמים על ידי מתן בלדר מנוסה עמד בתנאי ההרשעה כעבריין עיקרי לפי פקודת הסמים המסוכנים. החלטת התביעה שלא לזמן את שטיינבוך כעד, אף שהייתה בעלת פוטנציאל משמעותי, לא נחשבה כמזיקה לעניינם בשל הראיות הקיימות. בית המשפט אף בחן ואישר את גזר הדין המקורי, תוך ציון עברו הפלילי של המערער וחומרת העבירה, ובכך שינה את פסק הדין כך שישקף זיכוי מעבירה של שידול וקשירת קשר, אך הרשיע את המערער בסחר וייצוא סמים.