ע"א 127/87

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לתוקפם של ארבעה מסמכים הנחשבים לצוואה האחרונה של אדם שנפטר, שנחתמה כשלושה שבועות לפני מותו. השאלה המרכזית הייתה האם היעדר חתימת עד על אחד מארבעת המסמכים מהווה פגם שבית המשפט יכול להתעלם ממנו, לפי סעיף 25 לחוק הירושה. בית המשפט קבע כי היעדר חתימת עד מהווה פגם בלתי הפיך ברכיב סטטי בצוואה, שלא ניתן להתעלם ממנו. זאת, גם אם המנוח חתם על המסמך בפני שני עדים, שכן רק עד אחד חתם עליו. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי המסמך יכול להיחשב כצוואה בעל פה או שניתן לאמץ אותו לצוואה אחרת. פסק הדין ברע"א 284/84, אשר הכריע בעבר במקרה דומה, צוטט כתקדים. השופט א' ברק הציג דעה חולקת, וסבר כי יש לראות בהעדר חתימת עד פגם בהליך שניתן לתקנו אם אמיתות הצוואה אינה מוטלת בספק. מהחלטת הרוב השתמע כי לא ניתן להכיר במסמך שבמחלוקת כצוואה תקפה, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בשלוש הצוואות הנטענות האחרות.