ע"א 74/53

תקציר

המקרה המדובר עוסק בסכסוך על ירושת בית בירושלים בין אלמנתו ובנו של המנוח מוסא סולימאן רצאבי לבין אמו של המנוח, לולווה רצאבי. המחלוקת העיקרית היא האם זכות התביעה של יורש ללא חזקה כנגד היורש שבחזקה מתיישנת. ממלא מקום הנשיא, חשין, פוסק לטובת המשיבים, בקובעו כי תביעת המערערת נדחית מטעמים כנים המבוססים על עקרונות היושר. על פי עקרונות אלה, חזקתו של יורש אחד מייצגת את חזקתם של כל היורשים, ולפיכך נחשבת חזקת המשיבים בנכס לכל היורשים. חזקה משותפת זו משמעה שאין התיישנות אלא אם כן קיימת חזקה הפוכה. חשין מסביר כי ניתן לסתור את חזקתו של יורש אחד על ידי ראיות המוכיחות כי החזקתו מנוגדת לזכויות של יורשים אחרים, וכך גם כאן. עם זאת, החזקה הסותרת אינה מקנה זכויות כלשהן ליורש המחזיק אלא אם חלפה תקופת ההתיישנות המלאה. הגם שתביעתה של המערערת אינה חסומה בזמן, שכן הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, חשין מסכים עם דעתו של השופט המלומד כי התנהגותה של המערערת מהווה תרמית, וחוסמת אותה מלדרוש את זכויותיה החוקיות. התמהמהותה של המערערת בקביעת זכויותיה והשקעת המשיבים בנכס כבעלים יחידים מצדיקים את דחיית הערעור.