ת"א 5901-01-10

תקציר

התובעים, בעלי שני נכסי מגורים בפתח תקווה, תבעו את העירייה לפיצויים לאחר שנכסיהם הוצפו עקב בניית שכונה חדשה, מה שהפך את בתיהם לבלתי ראויים למגורים. ההצפות נגרמו בשל הפרש הגבהים בין השכונה החדשה לנכסי התובעים, וכן בשל הרס תשתיות הניקוז שניקזו בעבר את חלקות התובעים. רשלנות העירייה יצרה מצב בלתי נסבל עבור התובעים ואילצה אותם לפנות את בתיהם. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקיבל את תביעתם לפיצויים. השופט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין דיור זמני לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה, הקובע דיור זמני סביר לתושבי נכסים שהופקעו. השופטת טענה כי פינוי בתיהם על ידי התובעים לפני הליך ההפקעה הפורמלי נבע מרשלנות העירייה ולכן הם עדיין זכאים לפיצויים. השופטת קבעה גם את גובה הפיצוי לו זכאים התובעים, והעדיפה את הערכת השמאי של התובעים על פני זו של הנתבעים. לתובעים נפסקו 2,275,123 ₪, כולל פיצויים בגין הפקעות, שכר טרחת עורך דין והוצאות ניהול ההליך. סכום זה היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטת דחתה את התביעה נגד הצד השלישי, משרד השיכון, שכן הנתבעים הם האחראים הבלעדיים לפיצוי התובעים לפי חוק התכנון והבנייה. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו המשפטיות בנוגע להודעה לצד השלישי.