ע"פ 875/85

תקציר

המערער, סלאח אהרון, הורשע בבית המשפט המחוזי במכירת הרואין, סם מסוכן, לשוטר סמוי בשם שמעון כהן. על ההרשעה, ולחילופין על העונש, הוגש ערעור. הערעור נסוב סביב השאלה האם המערער זוהה נכונה על ידי כהן כמוכר, שכן לא היה הליך זיהוי מסדר זיהוי. בית המשפט מצא כי הימנעותה של המשטרה מעריכת מסדר זיהוי לא הייתה מחדל, אך נוכח הדמיון בין המערער לאחיו אהרון, כמו גם המצב העובדתי בדיעבד, אי קיום הליך זיהוי מסדר זיהוי היה טעות. השופט מתח ביקורת על הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על דיווח משטרתי על עימות בין כהן למערער, שהשופט ראה בו ניסיון בירור ולא הודאה. השופט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה, ויש להוכיח את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר. במקרה דנן, די היה בספקות שהועלו כדי לזכות את המערער מהאישומים. לפיכך, הערעור מתקבל, המערער זוכה ונפתחת חקירת משטרה בעניינו של אחיו של המערער, אהרון אהרון, על סמך עדותו. השופט א' ברק והשופט א' גולדברג הסכימו.