ת"פ 8082/08

תקציר

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חבלה בכוונה בנסיבות מחמירות וחבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 329(א)(1), 333 ו-334 לחוק העונשין, לאחר שהיה מעורב בשני אירועי אלימות שונים כלפי אותו קורבן. האירוע הראשון התרחש כאשר הנאשם היכה את הקורבן באגרופים בפניו, הפיל אותו וגרם לו לחבלות בשפתו ובשונו. האירוע השני התרחש זמן קצר לאחר מכן, כאשר הנאשם דקר את הקורבן מספר רב של פעמים בחזה, בבטן, בזרוע, בגב ובצוואר, וגרם לו לחבלות קשות. במהלך המשפט נתקלו בית המשפט בעיכובים רבים בשל התנהלות הנאשם ובקשות לדחייה. הנאשם טען כי הוא לא היה התוקף וכי היה מקרה של טעות בזיהוי. הוא טען כי נכח במקום אך היה עד רק לתקיפה הראשונה וסייע להפריד בין המעורבים. התביעה הציגה מספר עדים, בהם הקורבן, שבתחילה זיהה את הנאשם כתוקף אך בהמשך חזר בו מדבריו במהלך עדותו. עם זאת, בית המשפט מצא את זיהויו הראשוני אמין וקביל כראיה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, בהתחשב בכך שדבריו נאמרו זמן קצר לאחר האירוע ותאמו עדויות אחרות. עדי תביעה נוספים, בהם בעל המסעדה ועובר אורח, אישרו את הזיהוי הראשוני של הקורבן ותיארו את מעורבותו של הנאשם בתקיפות. בנוסף, ראיות פורנזיות אישרו את הימצאות דמו של הקורבן על בגדיו של הנאשם. הנאשם בחר לשתוק בחקירתו במשטרה ומסר את גרסתו לאירועים רק במהלך עדותו. הסברו לא היה אמין וסתר עדויות וראיות אחרות. בית המשפט ציין כי ניסיונו לעכב את מסירת גרסתו העלה חשד לגבי אמיתותה. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם בחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות ובחבלה בנסיבות מחמירות, כפי שנטען בכתב האישום. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הנאשם הוא זה שביצע את שני הפיגועים. גרסת הנאשם לאירועים נדחתה, והתנהגותו, לרבות בריחתו המיידית מהמקום, הוגדרה כמפלילה.