ע"ש 5067/06

תקציר

פקיד השומה וחברת החוויה הישראלית חתמו על הסכם שומה בנושא שומת מס ערך מוסף (מע"מ) בגין שירותים הניתנים לתיירים. החברה טענה כי ההסכם מאפשר לה שלא לגבות מתיירים מע"מ בגין שירותים כלשהם הניתנים, לרבות פעילויות יום, כל עוד לא קיזזה את מס התשומות. זאת, בהתבסס על פרשנות החברה לתדרוך של אגף המכס והמע"מ, שהתווה שתי שיטות לדיווח על רכיבי חבילות תיור שאינן כלולות בחוק מס בשיעור אפס. השיטה הראשונה הייתה שהחברה לא תגבה טכנית מע"מ לתיירים עבור שירותים אם לא תנכה עבורם את מס התשומות, והשנייה היא שהיא תנכה את מס התשומות ותדווח על העסקה בשיעור המס המלא. החברה טענה כי לא ניכתה מס תשומות בגין פעילות יומית ולכן אין לחייבה בתשלום מע"מ בגין עסקאות אלה, אך פקיד השומה טען כי מטרת התדריך הייתה למסות עסקאות עם תיירים פעם אחת, בשיעור המס המלא, ופרשנות החברה אינה סבירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי נוסח התדרוך תומך בעמדת החברה, ונישום סביר יכול היה להבין שמשמעותה היא שלא תועלה דרישת מע"מ אם לא יקזזו את מס התשומות, ללא קשר לשיעור שבו גבו מהם ספקיהם. בנוסף, הסכם השומה פורש כך שעמדת החברה לגבי אי גביית מע"מ מתיירים בגין פעילויות יום תקפה. לפיכך, הערעור התקבל, והשומה בוטלה. המשיב חויב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.