עת"מ 63340-10-20

תקציר

העותר הגיש עתירה נגד מחדלם הנטען של המשיבים ביחס ליוזמה תכנונית, ודרש, בין היתר, להצהיר כי יוזמי התכנית אינם רשאים להגישה וכי הרשויות הרלוונטיות רשאיות לקדם את התכנית רק לאחר מילוי תנאים מוקדמים מסוימים. עוד ביקשה העותרת כי בית המשפט יקבע כי על הרשויות לנקוט בהליך נקודתי בבואן לבחון את התוכנית. העתירה הוגשה נגד שישה משיבים, בהם המועצה המקומית ויו"ר אגודת דיור. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה נגד אחד המשיבים, שכן העותר לא הסביר מדוע יש לצרפו כמשיב, ולא הייתה להם לכאורה כל זכות שעלולה להיפגע מקבלת העתירה. בית המשפט קבע כי העתירה הוגשה מעבר למועד האחרון של 45 יום, שכן היא הוגשה נגד הימנעותן הנטענת של הרשויות מלפעול בשנת 2019, ולא נגד כל החלטה שניתנה לאחרונה. השופט הדגיש כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו עוסק בהחלטות עתידיות היפותטיות, ולכן נדחתה גם העתירה בנוגע לתכנית דומה אפשרית, שכן תכנית כזו לא פורטה בעתירה, ולא ניתנה החלטה בעניין. בית המשפט בחן את טענות העותרת לפיהן הרשויות לא דרשו את התקיימותם של תנאי סף מסוימים הנדרשים בחוק לצורך הגשת התכנית ומצא כי הרשויות אכן דרשו את התנאים הנדרשים, כבר ביולי 2020. השופט דחה גם את בקשת העותר לסוג מסוים של תיאום עם המועצה המקומית, בקובעו כי שיטת התיאום הנוכחית סבירה. גם בקשת העותר להסבר מהמשיב 6 בדבר פסק דין מוסכם קודם נדחתה, שכן השופט סבר כי הוא אינו רלוונטי למקרה הנוכחי. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותרת לשלם הוצאות משפט למשיבים 1-2 ו-6, והורה למשיבים 5-3 לשלם הוצאות משפט לעותרת. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 3.3.2021.