עת"מ 1184/06

תקציר

העותרים ביקשו לבטל את הפקעת אדמותיהם על ידי העירייה ולהשיב להם את הבעלות. לטענתם, היה שיהוי בלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה, המהווה נטישת מטרת ההפקעה. עוד טענו כי לא זכו להליך הוגן וכי יש לראות בהעברה מרצון של זכויותיהם בקרקע מעשה של הפקעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרים לא הוכיחו את ההצדקה לביטול ההפקעה וכי העירייה לא זנחה את מטרתה. בית המשפט הדגיש כי אל לו לבתי המשפט להחליף את שיקול דעתה של הרשות בענייני תכנון וכי העותרים לא מיצו את הליכי התכנון. אשר לטענת ההעברה מרצון, מצא בית המשפט כי ההעברה על ידי העותר 1 הייתה תקפה ומרצון, וכי רכישת הקרקע על ידי העותר 2 לאחר ההפקעה לא הקנתה להם זיקה קניינית ממשית אליה. לפיכך, לא הייתה להם עילה לדרוש את ביטול ההפקעה. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי השיהוי בביצוע ההפקעה אינו עולה כדי נטישת ייעודה, בהתחשב בנסיבות המקרה: רוב השטח המופקע נוצל לצורכי ציבור, ולעותרים לא נגרם כל נזק כספי כתוצאה מההפקעה. עוד ציין בית המשפט כי ביטול ההפקעה יגרום לפגיעה משמעותית באינטרס הציבורי, שכן הוא ישלול לצמיתות מהעירייה את היכולת להקים מבני ציבור במרכז העיר. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין הצדקה לביטול ההפקעה והורה לעותרים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.