ת"צ 10399-08-17

תקציר

בית המשפט בחן הסכם פשרה בהליך תובענה ייצוגית נגד חברת תעופה. הסדר הפשרה מתייחס למדיניות החברה שלא להחזיר ללקוחות את מלוא עלות כרטיסי הטיסה, כולל מיסים, כאשר לא התייצבו לאחד מקטעי הנסיעה. השופטת פתחה את דבריה בהתוויית העקרונות הכלליים המנחים את אישור הסדר הפשרה בהליכי תובענה ייצוגית, תוך הדגשת תפקידו של בית המשפט להבטיח כי הסדר הפשרה יהיה הוגן, סביר ומשרת את טובת כל חברי הקבוצה הייצוגית. לאחר מכן הוא פנה לפרטים הספציפיים של המקרה. הוא מצא כי הסדר הפשרה משקף כראוי את הסיכונים והסיכויים להמשך ההתדיינות המשפטית וקיבל את המלצת הצדדים שלא לתבוע השבה אישית בשל קשיים מעשיים. בית המשפט קיבל גם את טענת הצדדים כי הנסיבות מצדיקות ויתור על מינוי בודק. עם זאת, השופט ביצע שינוי אחד בהסדר המוצע. הוא הפחית את שכר טרחת עורך הדין, שעלה על 25% מסך הפיצוי הכספי, בהתאם לפסקי דין קודמים שקבעו קו מנחה לשכר טרחה זה. הוא נימק צמצום זה בכך שציין את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, לרבות העובדה שההליך לא הגיע לשלב שמיעת הראיות, והזמן הרב שנמשך נבע בעיקר מבדיקותיו של המשיב. בסך הכל אישר השופט את הסדר הפשרה, למעט השינוי האמור בשכר טרחת עורך הדין, ונתן לו תוקף של חוק. הסדר הפשרה חל על לקוחות שרכשו טיסות מרובות מקטעים ולא קיבלו החזר כספי עבור מקטעים שבוטלו או נדרשו לשלם סכומים נוספים כדי לשנות את כרטיסיהם. הקבוצה מוגדרת על פני תקופה של שבע שנים, וחברת התעופה תעניק פיצוי כספי של 545 אלף דולר, עם שכר טרחת עורך דין מופחת של 120 אלף דולר וגמול של 18 אלף דולר למבקש.