עת"מ 18561-02-18

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה נגד תוכנית לרובע מגורים חדש בעיר עכו. התוכנית, שמטרתה להגדיל את אוכלוסיית העיר בכ-37,000 איש, כוללת בניית 8,060 יחידות דיור והוספת שטחי מסחר ותעסוקה. בעתירה נטען כי התכנית התבססה על מידע חלקי, לא שקלה הליכי התחדשות עירונית, נעדרה סמכות וסותרת את תכלית החוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי, שכן העותרת לא הגישה את העתירה מיד לאחר אישור התוכנית, דבר שהביא לשינוי נסיבות ולפגיעה פוטנציאלית באינטרסים של הרשות המנהלית וצדדים שלישיים. בנוסף, ציין בית המשפט כי העותרת לא מיצתה את הליך ההתנגדות התכנונית, שכן מרבית נימוקי העתירה לא הועלו קודם לכן. עם זאת, בית המשפט בחן לגופה של העתירה ודחה את טענות העותר, בקובעו כי רשויות התכנון שקלו את ההתחדשות העירונית ואת ההשלכות הכלכליות, וכי התכנית מצויה בסמכותן. בית המשפט הדגיש כי התוכנית נותנת מענה למצוקת דיור לאומית ומהווה חלק ממסגרת חקיקתית רחבה יותר. יתר על כן, בית המשפט לא השתכנע מטענות בדבר השפעת התכנית על קרקע חקלאית וחריגתה הנטענת מהייעוד המיועד לקרקע. בהגיעו למסקנה כי העתירה נעדרת עילה משפטית, הורה בית המשפט לעותרים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.