ת"א 12890-03-15

תקציר

הסכסוך בין המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור לבין הנתבעים, יורשיו של מר שמואל אחימן ז"ל, החל סביב הנחת צינורות מים בחלקת המנוח. בפברואר 1996 נחתם הסכם פשרה, שהמועצה לא הצליחה לקיימו בתוך הזמן שנקבע. הדבר גרר תשלומי פיצויים יומיים לנפטר. המועצה מילאה בסופו של דבר את ההסכם באפריל 1998, אך התעוררה מחלוקת לגבי הסכומים ששולמו והחייבים. המועצה טענה כי שילמה יותר מדי ודרשה פיצויים, בעוד הנתבעים טענו כי אינם מחויבים להחזיר כספים כלשהם. בית המשפט מצא כי המועצה קיימה את הסכם הפשרה באפריל 1998. כמו כן נקבע המועדים והסכומים ששילמה המועצה, וחישב את החוב של המועצה, תוך התחשבות בפיצויים יומיים, חיובים נוספים ותשלומים שבוצעו. על פי חישובי בית המשפט, המועצה שילמה לנתבעים ביתר בסך של 150,238.40 ₪. באשר לשאלה האם ההשבה אינה צודקת, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים וקבע כי הם מחויבים להשיב את הסכום ששולם ביתר. עוד הורה בית המשפט למועצה לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 60,000 ש"ח, וקבע כי התביעה, אף שהתקבלה באופן חלקי, נדחתה ברובה. בסופו של דבר חויבו הנתבעים לשלם למועצה 150,238.40 ש"ח, ואילו המועצה חויבה לשלם לנתבעים 60,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. שני הסכומים יקוזזו זה כנגד זה. פסק הדין ניתן ביום 24.7.2018.