ע"פ 662/06

תקציר

מדובר בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שהרשיע את המערער בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. המערערת, קבלן עצמאי לכריתה וגיזום עצים, העסיקה את המנוח, שהיה מתחת לגיל 18, כגוזם עצים. ב-19 ביוני 2000 התחשמל המנוח ומת בעת גיזום עצים סמוך לקווי חשמל. כתב האישום מייחס למערער מספר עבירות של רשלנות, לרבות העסקת קטין, היעדר הכשרה מקצועית והתנהלות רשלנית בביצוע העבודה. בית משפט קמא הרשיע את המערער וגזר עליו עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. המערער ערער על החלטת הרוב של בית משפט קמא לזכות אותו. השופט פינקלשטיין, לאחר שבחן את הראיות והטענות, הגיע למסקנה כי פרטי הרשלנות שיוחסו למערער לא הוכחו דיים. האמצעים שננקטו על ידי המערערת למניעת התאונה היו מקובלים באותה עת, והמערערת העסיקה מנהל עבודה מקצועי שיפקח על העבודה. גם המנוח עבר הכשרה. על אף שהייתה פגיעה בדרישת הגיל, שקל פינקלשטיין את מכלול הנסיבות, לרבות העובדה שהמנוח היה קרוב לגיל החוקי והיה תחת פיקוח, וטען כי התנהלותו של המערער לא חרגה מסטנדרט הזהירות הסביר. באשר לשיטת העבודה, ציין השופט כי הצעותיו של מומחה התביעה בנוגע לאמצעי בטיחות נוספים היו במידה רבה "תבונה בדיעבד" ולא שיקפו את סטנדרט הטיפול הסביר באותה עת. בסוגיית הכשרתו של המנוח מצא פינקלשטיין כי בית משפט קמא לא הסיק את המסקנה הראויה מן הראיות, מהן עולה כי המערער עמד בהתחייבויותיו בנוגע להכשרת המנוח. לפיכך, סבר פינקלשטיין כי יש לקבל את הערעור ולזיכוי המערער. השופט שפירא הסכים עם החלטתו של פינקלשטיין לזכות את המערער. שפירא הדגיש כי לא ניתן להטיל על המערער, שלא נכח במקום, אחריות פלילית לרשלנות המקומית של מנהל העבודה. עוד קבע שפירא כי על בתי המשפט הפליליים לקבוע סטנדרט רשלנות גבוה יותר מאשר בתי המשפט האזרחיים, וגם אם המערער התרשל על פי אמות המידה של המשפט האזרחי, אין בכך כדי להצדיק הרשעה פלילית. השופט וסרקרוג חלק על כך, וטען כי רשלנות יכולה להתקיים גם אם הנתבע פעל על פי שיטת העבודה המקובלת. וסרקרוג סבר כי המערערת לא נקטה אמצעי זהירות סבירים, וכי יש להתחשב בציפיות להתחשמלות בהתחשב באופי העבודה ובמאפייני העובד. וסרקרוג ראה בהתנהלותו של המערער חריגה מהותית מסטנדרט הטיפול הראוי, והיה מאשר את החלטת בית משפט קמא מכל הבחינות. בסופו של דבר התקבל הערעור, והמערער זוכה מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.