בש"פ 1981/11

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר את המשיב למעצר חלופי בקהילה הטיפולית ברטורנו התקבל. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 12 אישומים, בהם עבירות של הפרת הוראות חוק, גרימת נזק והחזקת סמים, שבוצעו בעת שהיה במעצר בית. למרות המלצת שירות המבחן שלא לאפשר מעצר חלופי בשל עברו הפלילי של המשיב ותפיסת מסוכנותו, בית המשפט המחוזי ציין בעבר את פוטנציאל השיקום והורה על שחרורו. עם זאת, בערעור הדגישה השופטת י' עמית כי גמילה מסמים נשקלת בדרך כלל בגזר הדין ולא בשלב המעצר, אלא בהתקיים תנאים ספציפיים. המשיב לא החל בגמילה לפני ביצוע העבירות, סבל מבעיית סמים ארוכת שנים והפר את תנאי המעצר הקודמים. שירות המבחן דיווח באופן עקבי על סיכויי הצלחה נמוכים בשיקום, ומפעילותו העבריינית של המשיב עולה כי נשקפת ממנו סכנה ממשית לציבור. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין בשחרורו של המשיב כדי להפחית במידה מספקת את הסיכון לשלום הציבור, והוביל להחלטה על מעצרו עד לסיום המשפט.