ע"פ 1346/07

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני אירועים בהם היו מעורבים המערער והאב ובנו, סאלם ועומר אבו עיסא. האירוע הראשון אירע ביום 28.12.04, כאשר המערער ואדם נוסף קשרו לכאורה קשר לפגוע בעומר. הם ירו לעברו אך החטיאו. האירוע השני התרחש ביום 30.1.2005, כאשר המערער הסיע שניים נוספים לכיוון סאלם. הנוסע ירה לעבר סאלם ופגע פעמיים ברגלו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בשורה של עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות נשק, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכוונה ושימוש ברכב לביצוע פשע. הוא נידון לשלוש וחצי שנות מאסר, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקלים לסאלם. המערער ערער על ההרשעה ועל גזר הדין. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שנתן אמון בעדותם של סאלם ועומר, כי התעלם מחדלי חקירה של המשטרה וכי דחה את טענת האליבי של המערער. עם זאת, בית המשפט לערעורים אישר את ממצאיו של בית המשפט המחוזי, שכן הם מצויים בסמכותו של בית המשפט הפרוצדורלי והתבססו על עדויותיהם המהימנות של סאלם ועומר. גם החשש בדבר טעות בזיהוי או עדות מפוברקת נדחה בשל היכרות מוקדמת בין הצדדים ואופי האירועים. אשר להגנת האליבי של המערער, הסכים בית המשפט לערעורים עם טיפולו של בית המשפט המחוזי בעניין, וציין את היעדר ראיות מבססות חרף הזדמנויות להביאן. בית המשפט דחה גם את הערעור על גזר הדין, בהתחשב בחומרת עבירותיו של המערער ובעברו הפלילי. הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו.