ע"פ 207/56

תקציר

פסק הדין דן בתקופת ההתיישנות בתביעה פלילית ובאופן חישובה. השאלה המרכזית היא האם יש לחשב את תקופת ההתיישנות על בסיס שנת ירח או שנת שמש. פסק הדין מנתח את חוק סדר הדין הפלילי העות'מאני, שאינו מבהיר את מספר הפעמים, ואת פסקי הדין הקודמים בנושא. מסקנתו היא שהמילה "שנה" בחוקים העות'מאניים פורשה על פי כוונת הצדדים המעורבים. בית המשפט בוחן גם את מקורו של החוק – מכיוון שחוק סדר הדין הפלילי העות'מאני נגזר מהחוק הצרפתי, הוא מתפרש על פי לוח השנה הגרגוריאני. המקרה שלפנינו עוסק באישום של עדות שקר נגד המערער, מוחמד זוימת. כתב האישום הוגש ב-12 בנובמבר 1955, אך המעשים המהווים את העבירה התרחשו ביולי 1952. חקירת העבירה נערכה לפני הגשת כתב האישום, ובית המשפט קובע כי לא חלה התיישנות על העבירה, שכן החקירה הייתה רשמית ושעון ההתיישנות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ופסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר לדון מחדש בתיק מתקבל. פסק הדין ניתן על ידי השופט ברנזון.