רע"פ 3812/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור בתיק הנוגע להעסקה בלתי חוקית לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. המערער, שהיה בעל אטליז, העסיק תושב האזור שלא הורשה לעבוד בישראל. הם הורשעו על סמך הודאתם ונידונו תחילה למאסר על תנאי, קנס והתחייבות כספית להימנע מעבירות דומות. המשיב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, בטענה כי על המערער לרצות עונש מאסר, אשר התקבל, וכתוצאה מכך הוטל עליו צו מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירות נוספות. לאחר מכן ביקש המערער רשות ערעור על פסק דין זה בפני ערכאה גבוהה יותר, אשר נדחה. בית המשפט קבע כי במקרה זה לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות ערעור בערכאה שלישית, במיוחד בהתחשב בתקדים הקיים, Khatib v. מדינת ישראל, הקובעת מדיניות ענישה ברורה להפרות מסוג זה. זאת ועוד, טענות המשיב בדבר אכיפה בררנית והמצב הביטחוני לא היוו עילה מספקת לחריגה. דעת הרוב סברה כי הרגיעה הנוכחית אינה מצדיקה שינוי במדיניות הענישה, ואילו דעת המיעוט של השופט ר' ג'רג'ורה צידדה בדחיית הערעור, בהסתמך על כך שהמשיב קיבל בעבר החלטות שלא הטילו עונשי מאסר. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמערער חויב להתייצב לריצוי עונשו.