ע"א 3470/96

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בסכסוך בין משרד יעקב פריצקר ושות' (המערערת) לבין עופר שירותי שאיבת בטון בע"מ וחמוד חמוד (המשיבים), כפי שנפסק על ידי השופטת ט' שטרסברג-כהן והשופט י' אנגלרד. פריצקר, ממונה על עבודות בנייה, העסיק קבלן עצמאי, עופר, שהתקשר אז בקבלנות משנה עם ספק בטון, חמוד חמוד. בשל הקשיים הכלכליים של עופר, הם צברו חובות עם חמוד חמוד עבור הבטון שסופק. בינתיים, פריצקר, שרצה שהעבודות יימשכו, הבטיח את האשראי הבנקאי שניתן לעופר ופיקח על השימוש בכספים להבטחת התחייבויותיו לבנק. בית משפט קמא פסק במקור לטובת חמוד חמוד, בטענה שפריצקר התעשר שלא כדין על חשבונם והורה לו לשלם עבור הבטון שסופק לעופר. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על כך, וקבעה כי אין קשר בין פריצקר לחמוד חמוד כדי להצדיק טענת עשייה. שתי מערכות היחסים, בין פריצקר לעופר, ובין עופר לחמוד חמוד, נחשבו לישויות נפרדות. יתר על כן, פעולותיו של פריצקר לסייע לעופר בהשגת אשראי וערבותו לא היוו הבטחה לשלם לחמוד חמוד עבור החומרים באופן ישיר. לפיכך, הערעור מתקבל, והפסיקות הקודמות מתבטלות. תביעתו של חמוד קוט נגד פריצקר נדחית, והם נדרשים לשלם את הוצאותיו של פריצקר בכל שלושת בתי המשפט, בסך כולל של 25,000 רופי.