ע"ב 1696/07

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את תביעתה של הרופאה הווטרינרית התובעת כנגד העסקתה ברשות המקומית בגין רכיבי שכר שונים, לרבות ותק, דרגות, תוספת השגחה, תוספת בריאות הציבור, תוספת לווטרינר, תוספת שכר, הוצאות רכב, החזר הוצאות נסיעה, תוספת מעונות ופיצוי בגין פיגור בתשלום שכר. השופט מורה לנתבעת לחשב מחדש את שכרו של התובע בהתאם לקביעות בפסק הדין, שבין היתר קובע את מועד תחילת הוותק של התובע ליום 9.10.92, ומפרט את הדרגות שהיה על התובע לקבל לאורך זמן. פסק הדין מחייב את הנתבעת לשלם לתובע תוספות שונות, לרבות עבור השגחה ובריאות הציבור, לפי סכומים ותקופות מוגדרים. עוד קובעת השופטת כי התובעת זכאית לתוספות שכר של 11.2% ו-11.5% בתקופות שונות, וכי יש לחשב מחדש את תוספת התורן בהתאם לשכרה המעודכן של התובעת. התביעה להוצאות רכב והחזר נסיעות נדחית מחוסר ראיות ובסיס משפטי, בהתאמה. השופט מפעיל שיקול דעת להפחית את הפיצוי המונע משכר ל-25% בשנה, בשל קשייו הכלכליים של הנתבע, ומורה לנתבע לשלם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של התובע. לצדדים ניתן מנגנון להסכים על החישוב או לפנות מחדש לבית המשפט למינוי רואה חשבון. פסק הדין מפרט גם את תשלומי הריבית והצמדה שעל הנתבע לכלול בעת תשלום הפרשי השכר, ומקנה לצדדים זכות ערעור.