ת"א 27453-11-15

תקציר

השופט דחה את התביעה נגד הנתבע לאחר שמצא אותו משכנע יותר. התובעת טענה כי הנתבע לווה ממנה 300,000$ ולא עמד בפירעון ההלוואה. עם זאת, הנתבע הצליח לטעון כי הסכם ההלוואה אינו אמיתי, שכן הוא נעדר כל היגיון כלכלי ומעלה שאלות רבות. כך למשל, נקבע בהסכם כי ההלוואה היא ללא ריבית, ואין ביטחונות ממשיים להבטחת פירעונה. זאת ועוד, הסנקציות בגין אי פירעון היו דרקוניות וחתימת התובע נעדרה מההסכם. גרסתו של הנאשם, שכללה טענות לכפייה וסחיטה, נתמכה בראיות ובעדויות עדים, לרבות של אחיו. מנגד, עדותה של התובעת, יחד עם עדותם של בנה ובעלה לשעבר, העלתה יותר שאלות מתשובות, ולא הייתה משכנעת דיה כדי לגבור על טענות הנתבעת. משכך, פסק השופט לטובת הנתבע והורה לתובע לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע עד לסכום של עד 50,000 ₪.