בג"צ 1764/05

תקציר

העותרים, בעלי חלקת קרקע משותפת, ביקשו להאריך את המועד האחרון לתביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, בגין נזק שנגרם לכאורה מאישור תכנית. החוק מאפשר לשר הפנים להאריך את המועד מ"טעמים מיוחדים". העותרים טענו כי ניהלו משא ומתן על פיצויים במשך שש שנים, דבר שהיווה סיבה מיוחדת להארכת המועד. הצוות המקצועי של משרד הפנים המליץ לדחות את הבקשה, שכן העותרים לא ניהלו משא ומתן רציף ורציני המצדיק שיהוי בהגשת התביעה. השר אימץ המלצה זו. בג"ץ, בהסכמתו עם עמדת המשרד, דחה את בקשת העותרים להארכה וציין כי הם לא סיפקו הוכחות להמשך המשא ומתן וכי ענייניהם מטופלים על ידי אנשי מקצוע. בית המשפט קבע כי החלטת השר סבירה ולא ראה עילה להתערב, נוכח שיקול הדעת המוגבל בהארכת מועדים והאינטרס הציבורי בוודאות תקציבית לרשויות התכנון. פסק הדין הדגיש את היקפה הצר של ההתערבות השיפוטית במקרים כאלה, והעתירה נדחתה מבלי להורות על הוצאות.