עמ"ת 14677-03-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעמ"ת 14677-03-26 מועלם נ' מדינת ישראל** **מבוא** ההחלטה עוסקת בערר על החלטת בית משפט השלום, אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, תוך דחיית בקשתו להשתחרר לחלופת מעצר טיפולית במסגרת "בית נועם". העורר מואשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו, ותקיפה סתם. **רקע עובדתי והליכים קודמים** 1. **כתב אישום:** העורר מואשם כי תקף את אשתו, משך בשערותיה, הכה אותה באגרופים ונתן לה סטירות בפנים, תוך שהוא צועק לעברה. התקיפה אירעה לעיני ילדיהם הקטינים, וגרמה למתלוננת חבלות של ממש. בנוסף, תקף העורר גם שכן שניסה להתערב. 2. **הסכמה ראשונית:** בתחילה, הסכימה באת כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ועתרה לקבלת תסקיר. בית המשפט נעתר לבקשה, תוך שהוא מבהיר לעורר כי אין לפתח ציפייה להשתחררות. 3. **תסקיר שירות המבחן הראשון:** התסקיר הצביע על עבר פלילי אלים של העורר כלפי המתלוננת, ועל קשייו לווסת כעסים ולהתמודד עם תחושת חוסר אונים. שירות המבחן התרשם מדפוסי התנהגות אלימים מהותיים, ומהסיכון הגבוה להישנות התנהגות אלימה. לאור הנזקקות הטיפולית, הוצע לבחון השמתו ב"בית נועם". 4. **החלטת בית משפט השלום (דחיית החלופה):** בית המשפט קמא דחה את הבקשה לבחינת החלופה הטיפולית, תוך שהוא מחדד את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעורר, את חוסר הכנות המשתמע מדבריו, ואת העובדה ש"בית נועם" אינו מסגרת הרמטית. 5. **ערר ראשון והחלטה על תסקיר משלים:** בית המשפט התיר לעורר לעבור ראיון קבלה ב"בית נועם" וקיבל תסקיר משלים. 6. **תסקיר משלים:** גורמי הטיפול ב"בית נועם" התרשמו ממוטיבציה גבוהה של העורר, אך התקשו לבחון את מקורותיה. שירות המבחן חזר על כך ש"בית נועם" אינו מסגרת הרמטית, והציע השמה בתנאי מקום. 7. **החלטת בית משפט השלום (דחייה סופית):** בית המשפט קמא דחה שוב את בקשת העורר, וקבע כי עניינו אינו נופל בגדר המקרים החריגים של הליך טיפולי בשלב המעצר. **טענות הצדדים בערר** * **בא כוח העורר:** טענה לטעות בקביעת בית המשפט קמא לגבי כנות רצונו להשתקם, הערכת הסיכון, והתעלמות מהליך טיפולי קודם. נטען כי הגירושין מפחיתים את המסוכנות, וכי הטיפול המוצע אינטנסיבי יותר. עתרה להעברה "מדלת לדלת" ל"בית נועם". * **בא כוח המשיבה:** ביקש לדחות את הערר, תוך תמיכה בהחלטת בית משפט קמא, הדגשת עברו הפלילי של העורר, והתנגדות להמלצת שירות המבחן כחסרת מענה למסוכנות. **הדיון וההכרעה של בית המשפט המחוזי** **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **מסוכנות בעבירות אלימות במשפחה:** בית המשפט הדגיש כי בעבירות אלימות במשפחה, עוצמת האלימות הפיזית אינה המדד הבלעדי או העיקרי לבחינת המסוכנות. יש לבחון את "הצבע והגוון" של המסוכנות על רקע מכלול התנהגותו של הנאשם. התקשותו של העורר לשלוט בכעסיו ופעולתו האלימה והתוקפנית, על אף שהאלימות אינה ברף הגבוה ביותר, מעידים על דפוס אלים ועל פוטנציאל לדרדור לאלימות קשה יותר. * **רלוונטיות לפסיקה:** הדגש על "הצבע והגוון" של המסוכנות נובע מפסיקות כמו בש"פ 655/10 דוידוב נ' מדינת ישראל, המרחיבות את בחינת המסוכנות מעבר למדדים פיזיים גרידא. 2. **כלל המעצר בעבירות אלימות במשפחה:** הכלל הרווח בפסיקה הוא כי נאשם בעבירות של התעללות או אלימות כלפי בני משפחתו ייעצר עד תום ההליכים, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. יש להימנע משחרור לחלופת מעצר מבלי לוודא את ביטחונם של קורבנות העבירה ושלום הציבור. * **רלוונטיות לפסיקה:** יישום כללים מבוססים בפסיקה כגון בש"פ 7848/10 פלוני נ' מדינת ישראל ובש"פ 7014/20 פלוני נ' מדינת ישראל. 3. **הליך טיפולי בשלב המעצר:** בית המשפט חזר על הכללים שהותוו בפסיקה לגבי הליכי טיפול בשלב המעצר, תוך הדגשה שהם מהווים חריג לכלל, והנטל להוכחת הזכאות לחריג הוא על המבקש. הדרישות המרכזיות הן: * **התחלת הליכי טיפול קודם למעצר:** (בעוד שההלכה התגמשה, עדיין יש משקל להליך שהחל טרם המעצר). * **פוטנציאל הצלחה של ההליך הטיפולי:** דרישה מובהקת לשכנוע בסיכויי ההצלחה, גם אם לא ניתן להתחייב על תוצאות. * **מתן מענה למסוכנות הנשקפת מהנאשם:** הדרישה כי החלופה תאיין את המסוכנות, במיוחד כלפי בני המשפחה. * **המלצה מנומקת וחד-משמעית של שירות המבחן:** תנאי הכרחי (בש"פ 4621/22 אלעסם נ' מדינת ישראל). * **"פתח צר-עד-מאד":** כניסה לחריג זה אפשרית רק במקרים נדירים וחריגים. **יישום העקרונות על המקרה של העורר:** 1. **מסוכנות:** בית המשפט קבע כי העורר לא הצליח לשכנע כי הוא ראוי לשחרור לחלופת מעצר נוכח המסוכנות כלפי המתלוננת. אף אם בני הזוג התגרשו, קיימת מסוכנות הנובעת מרצונו לקשר עם ילדיו. 2. **הצדקת ההליך הטיפולי בשלב המעצר:** העורר לא הצליח להצדיק את הצורך בשקילת החריג לכלל, לפיו הליכי טיפול צריכים להתקיים בשלב גזירת הדין. 3. **המלצת שירות המבחן:** בית המשפט קבע כי המלצת שירות המבחן אינה חד-משמעית ואינה משכנעת בסיכויי ההצלחה. המלצת הטיפול "עשויה להפחית את רמת הסיכון" ו"תלויה ביכולת להתמסר לתהליך", אך אין בכך די כדי להוות בסיס לשחרור. 4. **"בית נועם" כחלופת מעצר:** בית המשפט חזר על קביעתו כי "בית נועם" אינו מסגרת סגורה הרמטית ואינו מהווה "חלופת מעצר". אף עם פיקוח, הפיקוח נעשה באמצעות הודעת המסגרת, ואין בו כדי לאיין את המסוכנות. החלופה המגבה אף היא לא נתפסה כנותנת מענה הולם. **חידושים או דגשים בהחלטה:** * **חזרה על עקרונות יסוד:** ההחלטה מהווה הדגמה ליישום קפדני של העקרונות הנוגעים למעצר בעבירות אלימות במשפחה, ולשקילת הליכים טיפוליים בשלב המעצר. אין חידוש מהותי בעקרונות המשפטיים, אלא הדגשה של גובה הרף הנדרש. * **חשיבות בחינת "צבע וגוון" המסוכנות:** בית המשפט הרחיב את הדיון במסוכנות מעבר לאלימות הפיזית הגרידא, והדגיש את דפוסי ההתנהגות, חוסר השליטה בכעסים, והפוטנציאל לדרדור. * **חוסר חד-משמעיות בהמלצת שירות המבחן:** בית המשפט הדגיש כי חוסר הנחרצות בהמלצת שירות המבחן לגבי סיכויי ההצלחה אינה מספקת, וכי נדרש שכנוע בדבר סיכויי הצלחה, תוך שימוש בכלי ניבוי מקצועיים. * **"בית נועם" כחלופה לא הרמטית:** ההחלטה מחדדת את המגבלות של מסגרות טיפוליות שאינן מסגרות כליאה "הרמטיות" בהקשר של חלופות מעצר. **סיכום** בית המשפט המחוזי דחה את הערר, תוך שהוא קובע כי העורר לא עמד במשוכה הגבוהה הנדרשת לשחרור לחלופת מעצר טיפולית בשלב המעצר, לאור המסוכנות הנשקפת ממנו, חוסר ההוכחה לגבי סיכויי ההצלחה של ההליך הטיפולי, והעובדה שמסגרת "בית נועם" אינה מהווה חלופת מעצר הרמטית. ההחלטה מדגימה את הגישה המחמירה של בתי המשפט בנוגע לשחרור נאשמים בעבירות אלימות במשפחה, ובמיוחד כאשר מדובר בבקשה להליך טיפולי בשלב המעצר.