ת"א 24745-03-18

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על גובה הפיצוי המגיע לתובעים, ועל הניכויים שיש להחיל מהמוסד לביטוח לאומי. פסק הדין קובע כי יש להתאים את חישובי הנתבעת, שכללו חוות דעת אקטואריות, במספר דרכים כדי להגיע לתוצאה הוגנת. ראשית, יש להוסיף ריבית על תשלומי העבר של המוסד לביטוח לאומי, כדי לשמור על איזון והוגנות בחישובים. שנית, שיטת היוון הסכומים העתידיים צריכה להיות על פי תקנות ההיוון, הקובעות תוחלת חיים של 49 שנים, ולא על פי הנוסחה החיצונית של אקטואר הנתבעת, שהביאה לנתון גבוה יותר של 52 שנים. לבסוף, אין לנכות סכומים הניתנים כהלוואות עומדות לרכישת רכב, אביזרים ומקרן ההלוואה, שכן מדובר בהטבות שאין צורך לפרוע וכבר נלקחו בחשבון בפסיקת הפיצויים. על התובעים והנתבע לחשב מחדש את הניכויים על סמך פסקי דין אלה, ולהגיש חישוב סופי לפסיקת בית המשפט, ללא צו להוצאות, אך יוחזרו הוצאות האקטואר של התובעים.