עמ"ת 40221-07-11

תקציר

הוגש ערר על ההחלטה לשלוח את המערער למעצר בית עם פיקוח אלקטרוני עד לסיום משפטו בגין נהיגה בשכרות ונהיגה ללא זהירות. למערער עבר של עבירות תנועה, לרבות הרשעה קודמת בגין נהיגה בשכרות, והוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין אותה עבירה. בית משפט קמא ראה בו סכנה לשלום הציבור והורה על מעצר בית, אך המערער טען כי מדובר בטעות, שכן ניתן להפחית את הסכנה באמצעות שלילת רישיונו. בא כוח המערער חלק אף הוא על הסירוב להיבחן במבחן הפיכחון, וטען כי מדובר במילתו של המערער כנגד זו של המשטרה. המשיב, לעומת זאת, הדגיש את חזרתו של המערער ואת חומרת העבירה. לאחר בחינת פסקי דין קודמים, החליט השופט כי בנסיבות חמורות יותר מהמקרה הנוכחי, הופחתה הסכנה ללא מעצר בית. לפיכך הוסר צו מעצר הבית והפיקוח האלקטרוני, והסכנה הופחתה על ידי פסילת רישיונו של המערער במקום. השופט שמר על קביעותיו של בית משפט קמא גם בעניין ערבויות צד ג', ערבות עצמית ופיקדון, וכן הוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכונו של המערער.