ת"א 1619-07-18

תקציר

מדובר בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעקבות תאונת דרכים טרגית שגבתה את חייהם של זוג קשישים, פלוני ועברייני, ב-10 בספטמבר 2016. התביעה הוגשה על ידי עזבונותיהם של בני הזוג המנוחים, המיוצגים על ידי בנותיהם הבוגרות, כנגד חברת הביטוח הנתבעת. הנושאים המרכזיים שבמחלוקת היו תוחלת החיים של כל אחד מההרוגים וגובה הפיצויים המגיעים לעיזבון בגין אובדן השתכרות בשנים שלאחר התאונה. התובעים דרשו פיצוי על בסיס ההנחה שבני הזוג ימשיכו לפרנס את בנותיהם הבוגרות, ואילו הנתבע טען כי יש לפצות את העיזבון כיחידים "ניזוקים עצמאיים". בית המשפט בחן מתווים שונים לחישוב הפיצויים, לרבות פסקי הדין סושרד ופינץ', בהתחשב בגיל בני הזוג, מצבם הבריאותי והתלות ההדדית שלהם. הוחלט כי "מתווה חצי קדנציה", גרסה מתוקנת של מתווה פינץ', מתאים ביותר לנסיבות. מתווה זה לוקח בחשבון את תוחלת החיים הצפויה של בני הזוג ואת התלות ההדדית ביניהם במהלך שלוש השנים הראשונות לאחר התאונה. לאחר תקופה זו קבע בית המשפט כי המנוחה תהפוך לאלמנה ונסיבותיה ישתנו. בית המשפט ייחס תוחלת חיים של שלוש שנים לבעל המנוח ו-13 שנים לאשתו המנוחה, אלמלא נספו בתאונה. בהתאם לכך, חושב הפיצוי בשתי תקופות. במשך שלוש השנים הראשונות, בית המשפט הלך בעקבות הפסיקה האפרגנית, תוך שימוש בשיטת הידיים לחישוב אובדן, בהתחשב בארבע ידיים (שתיהן נפטרו, משק בית וחסכונות). הדבר הביא לפיצוי חודשי של 6,676 שקל, ובסך הכל 36,240 שקל לתקופה של שלוש שנים, בצירוף ריבית והצמדה. לגבי התקופה השנייה, המכסה את יתרת תוחלת החיים של האישה המנוחה לאחר התאלמנותה המשוערת, החיל בית המשפט את מתווה מחצית התקופה, וקבע הפסד השתכרות חודשי של 4,003 ₪. סכום זה חושב על בסיס הכנסתה הצפויה כאלמנה וחולק בשניים. סך ההפסד לתקופה זו חושב כ-160,120 ש"ח בעבר וכ-298,912 ש"ח לעתיד, כולל ריבית והצמדה. בנוסף, פסק בית המשפט 48,660 ₪ עבור כאב וסבל ו-12,000 ₪ עבור הוצאות קבורה עבור כל עזבון. כך, סך הפיצויים בגין הנזק שנגרם לשני העיזבונות נקבע על 848,911 ₪. מאחר והתובעים הם היורשים, הם זכאים לשליש מסכום זה כל אחד, בסך 282,970 ₪. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת להשיב לתובעים הוצאות משפט והוצאות נוספות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 8.1.2023, ועומדים לרשותם 45 יום לערער על ההחלטה.