ת"א 50713-06-11

תקציר

התובע, שהיה בעל נכס תפוס על ידי ישראל, הגיש נגדו תביעה לפינוי הנכס והשבת החזקה בו לאחר תום תקופת החכירה. עם זאת, בהסכם הפשרה נקבע כי ישראל תפנה את הנכס רק מחפצים ולא מאנשים, והתובע ידע שמדובר בסאבלט. התובעת לא הביאה ראיות לאי סדרים בבנייה ולא יכלה להצדיק את פינוי דיירי המשנה. עוד ציין בית המשפט כי התובעת פעלה בחוסר תום לב בכך שהגישה תביעה נגד ישראל בלבד ולא תיקנה את תביעתה כאשר צורף נתבע שני. התביעה, שביקשה סעד שלא התבקש בכתב התביעה המקורי, נעדרת הצדקה, מה גם שהתובעת אישרה את הסכם שכירות המשנה. יתר על כן, טעותה של התובעת בכך שלא בחנה בקפידה את תנאי שכירות המשנה לא היוותה עילה מוצדקת לפינוי, מה גם שהסעד המבוקש לא התבקש מהנתבעת השנייה. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן ביום 9.11.2014.