ת"א 15793-02-16

תקציר

יורשיו של מוסטפא מוחמד ח'ליל טיטי הגישו תביעה לפיצויי הפקעה בגין כמה חלקות אדמה בכרמיאל. התביעה מתייחסת לחלקים משלוש חלקות: גוש 18986, חלקה 19, גוש 18991, חלקה 3 וחלקה 5, בבעלות המנוח. התובעים, הזכאים למחצית מזכויותיו של המנוח, ביקשו פיצוי נוסף בגין ההפקעה, דבר שהנתבעת, מדינת ישראל, חלקה עליו. נקודות המחלוקת העיקריות היו שווי המגרשים ושיעור התשואה בגין דמי החכירה האבודים. בית המשפט מינה שמאי לקביעת שווי המגרשים, אשר הגיע למסקנה כי יש להעריך את החלקות על פי גישת ההשוואה. בית המשפט אימץ את הנתונים והמקדמים ההשוואתיים של השמאי, למעט קביעת קרקע למגורים, שיש לחשב לפי דונם אחד במקום 1.2 דונם. עוד קבע בית המשפט כי יש להוסיף 20% נוספים לשווי הקרקע החקלאית, שכן החלקות היו בגדר תכנית שהופקדה בעת ההפקעה, דבר היוצר ציפייה לפיתוח עתידי. באשר לשיעור התמורה בגין דמי חכירה אבודים, קיבל בית המשפט את המלצת השמאי של בית המשפט בשיעור של 6% הנגזר משווי הקרקע מדי שנה, שכן היא מתיישבת עם תכלית חקיקת ההפקעות. הנתבע חויב לשלם לתובעים את דמי החכירה המחושבים, בניכוי הסכום הבלתי שנוי במחלוקת שכבר שולם, בצירוף שכר טרחה והוצאות בסך כולל של 10,000 ₪. פסק הדין ינוסח על ידי באי כוח הצדדים ויוגש לחתימת בית המשפט בתוך 21 יום.