ת"ט 50332-09-22

תקציר

המבקש מבקש לבטל את עיקול רכביו עליו הורתה לשכת ההוצאה לפועל בנתניה, בטענה כי טענת המשיב לאי תשלום אינה חוקית וכי המשיב פעל בחוסר תום לב. המבקש טוען כי הסולר שסופק על ידי המשיב היה מהול, וכתוצאה מכך נגרמו תקלות ברכב והפסדים כספיים. בינתיים, המשיב מצדיק את העיקול כאמצעי זהירות כדי למנוע מהמבקש למכור או להבריח את נכסיו כדי להתחמק מפירעון חובות. המשיב השיג מהמבקש שטר חוב לאספקת סולר לעסקיו של המבקש. עם זאת, המבקש לא כיבד את השטר, מה שהוביל את המשיב לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית חובות. הלשכה אישרה את בקשת המשיב לעיקול ללא התראה מוקדמת, מה שגרם למבקש להגיש התנגדות. על פי החוק, לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות לעכב או לבטל הליכי הוצאה לפועל, אך כאשר מוגשת התנגדות, העניין מועבר לבית המשפט. לבית המשפט יש סמכות לשנות או לבטל את החלטות הרשם ולהורות על הקפאת הליכים. במקרה דנן, בקשת המבקש לביטול העיקולים הזמניים שהוטלו לפני מסירת האזהרה נעדרת דחיפות, שכן היא הוגשה שלושה חודשים לאחר אישור העיקול. זאת ועוד, המשיב הוכיח חשש מפני הברחת נכסים ואת הפוטנציאל של חוסר יכולתו של המבקש לפרוע את החוב, המצדיק את העיקולים. בית המשפט מכיר בכך שהתראה מתאימה היא תנאי מוקדם להליכי הוצאה לפועל וכי זכויותיו של המבקש נפגעו במקרה זה. עם זאת, נוכח השיהוי של המבקש בהגשת הבקשה, חששותיו של המשיב מפני הברחת נכסים והיעדר ראיות התומכות בטענותיו, דוחה בית המשפט את בקשת המבקש לבטל את עיקול רכבו. במקום זאת, הצווים הקיימים של עיקול זמני יישארו בתוקף עד להודעה חדשה.