דנ"א 1438/19

תקציר

מחלוקת על פרויקט הרחבת בניין הכנסת הובילה להסכם בוררות בין הצדדים. בשל שיהוי משמעותי בהגשה, נקבע כי המבקש זנח את הליך הבוררות, דבר שהוביל לביטול ההליך והסכם הבוררות. לאחר מכן ניסה המבקש להגיש את אותה תביעה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, אך זו נדחתה, שכן היא נתפסה כניסיון לנצל לרעה את מערכת המשפט ולקעקע את הסכם הבוררות. המבקש ערער על דחייה זו, אך פסק הדין אושר על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שזכות הגישה של המבקש לערכאות גוברת על הצורך לכבד את הליך הבוררות ולמנוע קניות בפורום. יתר על כן, הנסיבות הספציפיות ולשון ההסכם הצביעו על הכוונה ליישוב סכסוכים באמצעות בוררות. פסק דין זה, שהתבסס על פרטי המקרה הספציפי ועל ההסכמה, לא יצר תקדים חדש, וטיעוני המבקש התמקדו בתחולת החוק, שאינם ראויים לדיון נוסף. לפיכך, הבקשה לדיון כזה נדחתה.