עת"מ 2377/09
פסק-דין מנהלי תל-אביב-יפו
תקציר
המשיבים ביקשו לדחות את העתירה, בנימוק של שיהוי העותרים בהגשת העתירה בניגוד לנוהל המינהלי, וטענו כי המניע האמיתי של העותרים היה לגרום נזק לאוכלוסייה החרדית, דבר שאינו ראוי ואף עילה לפיטורים. לגופו של עניין, הפעילו המשיבים את שיקול דעתם המקצועי ומצאו כי השינויים בקווי האוטובוס ייעלו את השירות למרבית המשתמשים. העותרים לא הביאו ראיות לכך ששיקולי המשיבים היו בלתי סבירים או בלתי חוקיים, והשינויים לא היוו אפליה נגד מגזר כלשהו באוכלוסייה. החלטת המשיבים התבססה על ניתוח כמותי של מספר הנוסעים ואישור הנהלת האוניברסיטה, ומשכך טענות העותרים לא היו מבוססות. יתר על כן, החלופות שעמדו לרשות הנוסעים בנתיבים המושפעים סיפקו גישה נאותה לאוניברסיטה והשינויים לא הפרו את החוקים נגד אפליה. השופטת הסכימה עם טענות המשיבים וקבעה כי השיקולים שעמדו מאחורי שינויי התוואי היו סבירים וראויים, ולא נבעו ממניעים פסולים או פסולים. עוד ציינה השופטת כי על אגד לשקול להרחיב את שעות ותדירות הקווים כדי לשרת טוב יותר את סגל האוניברסיטה. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט והוצאות משפט.
חקיקה מקושרת
עת"מ 2377/09 מכנס יפה נ' שר התחבורה, מנהלי (5.7.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.