ת"פ 39989-02-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של גזר הדין – ת"פ 39989-02-24 מדינת ישראל נ' מרסיאנו** **1. הקדמה והרשעה** * **העבירה:** הנאשם, יליד 2003, הורשע על בסיס הודאתו והסכמה דיונית בעבירה של החזקה/שימוש בסם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973. * **נסיבות העבירה:** ב-7.11.2023, בעת שנהג בקטנוע עם תיק "וולט", נמצאו ברשותו 100 גרם קנביס נטו ו-7,063.80 ₪ במזומן. * **הסכמה דיונית:** ההסכמה בין הצדדים לא כללה הסכמות עונשיות. הוסכם על הפניית הנאשם לתסקיר שירות מבחן, שיבחן גם את שאלת אי-ההרשעה לבקשת ההגנה. המאשימה ציינה כי אם התסקיר יהיה חיובי, עמדתה לענישה תהיה "צופה פני עתיד". **2. תסקיר שירות המבחן והתפתחות ההליך** * **תסקיר ראשון (28.04.2025):** * **רקע אישי:** הנאשם החל שימוש בקנביס בגיל 16, בעקבות משבר גירושי הוריו והשפעה על תפקודו. * **התמודדות עם העבירה:** הנאשם קיבל אחריות אך התנהל בחשדנות, מסר מידע חלקי, והתקשה להכיר בפגיעה. המוטיבציה לטיפול נתפסה חיצונית ובלבד להקלה בעונש. * **שיתוף פעולה טיפולי:** השתלב בטיפול קבוצתי (2 מפגשים), אך לא הגיע ל-3 בדיקות שתן (לטענתו בשל עומס בעבודה ובשל אי-חולי). שירות המבחן ביקש דחייה בת חודשיים לבחינת שיתוף הפעולה. * **תסקיר משלים (10.09.2025):** * **התקדמות:** הנאשם עושה מאמצים בתחום התעסוקתי, נמנע ממעורבות חוזרת בפלילים, ולוקח אחריות. * **קושי בהמשך טיפול:** הגיע ל-5 מתוך 7 מפגשים. גורמי הטיפול ציינו קושי בשיתוף פעולה אחראי ומותאם, וקשיים בבחינת ההתנהלות לעומק, למרות רצון מילולי להמשיך. * **המלצת שירות המבחן:** הומלץ על הטלת מאסר על תנאי וקנס כגורם מרתיע. **לא הומלץ לקבל את בקשת ביטול ההרשעה**, מכיוון שלא נצפתה פגיעה משמעותית בתפקודו המקצועי או האישי. **3. טיעוני הצדדים** * **מאשימה:** * הציגה רישום פלילי ללא הרשעה מבית המשפט לנוער (על עבירת החזקת סם שבוצעה שנה קודם). * עתרה למתחם ענישה של מספר חודשי מאסר (ניתן לרצות בעבודות שירות) עד שנת מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית. * **עונש ספציפי:** 3 חודשי מאסר בפועל (ניתן לרצות בעבודות שירות), מאסר מותנה, קנס, ופסילת רישיון נהיגה בפועל. * **עוד עתרה:** להכריז על הנאשם "סוחר סמים" ולחלט את הכספים שנתפסו. * **הגנה:** * טענה כי עמדת המאשימה אינה עולה בקנה אחד עם ההסדר הדיוני המקורי, שכלל עמדה "צופה פני עתיד" ואפשרות לבחינת אי-הרשעה בתסקיר חיובי. * **בקשה עיקרית:** לבטל את הרשעת הנאשם, לאור גילו הצעיר, תמיכתו באמו (אם חד הורית ל-5 ילדים), השתתפותו בחלק מהטיפול, רצונו להשלים לימודים (חשמלאי), ועבודתו מול אתרים ביטחוניים המחייבת היעדר עבר פלילי. * **חלופה:** אם בקשת הביטול תידחה, עתרה למתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה. * **הנאשם:** הביע צער, חרטה, מוכנות לטיפול, ורצון לשנות את חייו. **4. דיון והכרעה – עקרונות משפטיים ויישומם** * **א. שאלת ההרשעה בדין (אי-הרשעה):** * **הלכת כתב (ע"פ 2083/96):** קובעת כי אי-הרשעה היא החריג. דורשת שני תנאים מצטברים: 1. **סוג העבירה ונסיבות המקרה:** אי-הרשעה לא תפגע יתר על המידה באינטרס הציבורי ושיקולי הענישה. 2. **פגיעה חמורה בשיקום:** הרשעה צפויה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. * **החלת העקרונות על המקרה:** * **התנאי הראשון (אי-פגיעה באינטרס הציבורי):** בית המשפט קבע כי החזקת 100 גרם קנביס שלא לצריכה עצמית, בצירוף 7,063.80 ₪, פוגעת בבריאות הציבור. בהתייחס לעבירות סמים, הדגש הוא על ענישה מרתיעה, גם לגבי קנביס, שכן הוא נחשב לעבירה "אחות" לעבירת סחר. **נקבע כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הנמוך.** * **התנאי השני (פגיעה בשיקום):** הנאשם עובד כעוזר חשמלאי וביקש ללמוד חשמל, דבר המחייב היעדר עבר פלילי. **בית המשפט קבע כי הנאשם לא הצביע על פגיעה ספציפית, ברורה וממשית.** העבודה מול אתרים ביטחוניים היא דוגמה, אך לא הוכחה חד משמעית לפגיעה מוחלטת. הפסיקה (כגון עניין בוזגלו) מותירה את ההכרעה בנוגע לעיסוק בידי הגופים הרלוונטיים. * **חוות דעת שירות המבחן:** שירות המבחן לא המליץ על אי-הרשעה, וזאת למרות שהנאשם עבר הליך שיקומי חלקי. * **החלטה:** **בקשת ביטול ההרשעה נדחתה.** בית המשפט הסתמך על כך שהנאשם לא הוכיח נזק קונקרטי ומשמעותי, וכן על כך ששירות המבחן לא המליץ על כך. * **התייחסות לפסיקה שהוגשה על ידי ההגנה (ת"פ 12420-05-22 דרעי):** בית המשפט ציין כי מדובר בהחלטה של בית משפט שלום, וכי במקרה זה הנאשם לא הציג "ראשית ראיה" לנזק עתידי. * **ב. הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה:** * **ערכים מוגנים:** שלום ובריאות הציבור. הפגיעה בסמים רחבה ומשפיעה על הפרט, משפחתו והחברה. * **קנביס:** הובהר כי אף על פי התפיסה הרווחת, קנביס מוגדר כסם מסוכן על פי החוק, והתפיסה של "סם קל" נעדרת אחיזה בדין. * **מידת הפגיעה:** נקבעה ברף הנמוך, בהיעדר חלוקה למנות, משקל, או כלי הפצה נוספים, ובהתחשב בכך שהסם לא היה מחולק באופן אינדיקטיבי לסחר. * **ג. מדיניות הענישה הנוהגת:** * **סקירת פסיקה:** הוצגו מספר פסקי דין הנוגעים להחזקת קנביס שלא לצריכה עצמית, בכמויות דומות (110-229 גרם). המתחמים נעים בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל (שניתן לרצות בעבודות שירות). * **הבחנה בפסיקה שהוגשה ע"י המאשימה:** פסקי הדין שהוגשו על ידי המאשימה (רע"פ 3059/21, ת"פ 8202-11-19) התייחסו לסמים שחולקו למנות, נתפסו כלים להכנת סם (משקל, שקיות), וכמויות כסף משמעותיות יותר, מה שהצביע על נסיבות חמורות יותר. * **פרשנות ההסדר הדיוני:** בית המשפט הסכים עם ההגנה כי עמדת המאשימה המקורית הייתה "צופה פני עתיד" ומותנית בתסקיר חיובי. עם זאת, קביעת המתחם נקבעה על בסיס נסיבות כתב האישום, ולא על פרשנות עמדת המאשימה. * **קביעת מתחם העונש:** ממאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, בצירוף ענישה נלווית. * **ד. הכרזת הנאשם כ"סוחר סמים" וחילוט הרכוש, ופסילת רישיון נהיגה:** * **"סוחר סמים" (סעיף 36א לפקודת הסמים):** דורש הוכחת שני תנאים מצטברים: (1) העבירה היא "עסקת סמים" (עונש של 20 שנה ומעלה) – **לא התקיים**. (2) הוכחת רווח או כוונה להפיק רווח. * **הוכחת רווח בהחזקה:** בית המשפט התייחס לפסיקה (עניין עבד אל רחמן תאפל) הקובעת חזקת רווח בעבירות החזקה, אם לא הוכחה העברה מזו לזה. **אך במקרה זה, היעדר חלוקה למנות, היעדר משקל, ואי-הוכחת העברת כספים, הובילו למסקנה שהמאשימה לא הוכיחה כנדרש שהנאשם אמור היה להפיק רווח.** * **החלטה:** **בקשת המאשימה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" נדחתה.** * **חילוט הכסף:** אף שהבקשה להכרזה כ"סוחר סמים" נדחתה, לא הוכח כי הכסף קשור ישירות לעבירת סחר, ולכן לא נדונה בקשה נפרדת לחילוט. * **פסילת רישיון נהיגה:** * **סעיף 37א לפקודה:** מאפשר פסילה של עד 5 שנים. * **מטרת הפסילה:** תג מחיר, הרתעה. * **החלטה:** **הוטלה פסילת רישיון נהיגה על תנאי בלבד (3 חודשים לתקופה של 3 שנים).** זאת, על מנת לאפשר לנאשם לחזור למסלול נורמטיבי, לא לפגוע בהשתלבותו התעסוקתית (בפרט נוכח רצונו להתקדם מקצועית), ובהיעדר אינדיקציה להפצת הסם. * **ה. העונש המתאים לנאשם:** * **שיקולים:** גילו הצעיר, הודאתו, עבודתו כעוזר חשמלאי, מאמציו לקידום מקצועי, שיתוף פעולה חלקי עם שירות המבחן (הגיע לבדיקות שתן שהעידו על ניקיון), חלוף הזמן, היעדר תיקים נוספים. * **לחומרה:** רישום פלילי קודם (ללא הרשעה) בעבירת החזקת סם, קושי בבחינת ההתנהלות לעומק ובהירתמות לטיפול מיטבי. * **מיקום במתחם:** בחלקו התחתון של מתחם הענישה שנקבע. * **גזר הדין הסופי:** * **מאסר על תנאי:** 4 חודשים, לתקופה של 3 שנים, על עבירת פשע לפי פקודת הסמים. * **קנס:** 3,500 ₪ (בתוך 90 יום). * **פסילת רישיון נהיגה על תנאי:** 3 חודשים, לשלוש שנים. **5. עקרונות משפטיים וחידושים בולטים** * **הבחנה בין החזקה ל"סחר" (או "עסקת סמים"):** בית המשפט הדגיש את ההבדל בין עבירת החזקה ל"עסקת סמים" כהגדרתה בחוק, ואת נטל ההוכחה הנדרש להוכחת רווח לצורך הכרזה כ"סוחר סמים". ההחלטה כי לא הוכח רווח, בהיעדר מאפיינים של הפצה (חלוקה למנות, משקל, וכו'), משקפת גישה מתונה יותר כאשר האינדיקציות לסחר אינן חזקות. * **פרשנות הסכמה דיונית:** בית המשפט התייחס לפער בין הבטחות לכאורה של המאשימה בהסדר הדיוני המוקדם ("צופה פני עתיד", בחינת אי-הרשעה) לבין עמדתה הסופית. עם זאת, הדגיש כי קביעת המתחם נעשית על בסיס העובדות המוכחות, ולא על פרשנות התבטאויות דיוניות. * **יישום הלכת כתב באופן פרטני:** בית המשפט הציג בצורה ברורה את שני התנאים המצטברים לאי-הרשעה, וניתח כל אחד מהם ביחס לנסיבות המקרה. ההחלטה לדחות את בקשת אי-ההרשעה, למרות פוטנציאל הפגיעה התעסוקתית, מדגישה את הקושי בהוכחת "פגיעה חמורה ומשמעותית" בשיקום, ואת הצורך בראיות מוצקות לכך, מעבר לאפשרות ערטילאית. * **הדגשת חומרת עבירות סמים (גם קנביס):** בית המשפט חזר על העיקרון כי קנביס הוא סם מסוכן לפי החוק, והדגיש את הצורך בענישה מרתיעה, גם אם הפגיעה בערכים המוגנים נקבעה כ"רף נמוך". * **איזון בין הרתעה לשיקום:** גזר הדין משקף ניסיון לאזן בין הצורך בהרתעה (באמצעות מאסר על תנאי, קנס, ופסילה על תנאי) לבין שיקולי שיקום (הימנעות ממאסר בפועל, התחשבות בנסיבותיו האישיות וברצונותיו העתידיים של הנאשם). * **פסילת רישיון נהיגה על תנאי:** ההחלטה להסתפק בפסילה על תנאי, במקום בפסילה בפועל, מדגימה את שקילת ההשפעה על יכולת ההשתלבות של הנאשם בעבודה, במיוחד בהיעדר אינדיקציות חזקות לסחר. **לסיכום,** גזר הדין מציג תמונה של בית משפט הדוגל בענישה מרתיעה בעבירות סמים, אך שם דגש רב על שקילת נסיבותיו האישיות של הנאשם, הפוטנציאל לשיקומו, והוכחת אשמתו המלאה (למשל, לצורך הכרזה כ"סוחר סמים"). ההחלטות בנוגע לאי-הרשעה ולפסילת רישיון נהיגה מדגימות את היישום הפרטני של העקרונות המשפטיים הקיימים, תוך שקלול מורכב של הראיות והטענות שהוצגו.