תא"מ 20973-02-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעים נגד העירייה הנתבעת, לאחר שלא מצא כל רשלנות מצד העירייה שתצדיק פיצוי בגין נזקי התובעים. התובעים טענו כי כלי הרכב שלהם ניזוקו כתוצאה מכך שהעירייה לא תחזקה כראוי את מערכת הניקוז שלה, דבר שגרם להצפה במהלך אירוע גשם כבד. עם זאת, בית המשפט מצא כי העירייה מילאה את חובת הזהירות שלה כלפי אזרחיה בכך שהקפידה על דרישות התחזוקה הקבועות בפקודת העיריות. חובה זו כרוכה בחובתה של העירייה לתקן ולנקות רחובות ומערכות ניקוז שאינם בבעלות פרטית. הנתבעת הציגה ראיות משכנעות, לרבות עדותם של עובד עירייה ומהנדס מומחה, המוכיחות כי תחזקו כראוי את מערכת הניקוז וכי אירוע הגשמים החריג והנדיר, שגרם להצפות נקודתיות, לא היה צפוי באופן סביר. בית המשפט הדגיש כי התכנון והביצוע של מערכת הניקוז העירונית בנתניה פעל על פי עקרונות הנדסיים מקובלים וכי המערכת נועדה להתמודד ביעילות עם אירועי גשם שגרתיים. יש לציין כי התובעים לא הציגו כל ראיה או חוות דעת סותרות כדי לערער על טענות הנתבעת. בעקבות זאת פסק השופט לטובת העירייה, וקבע כי חובת הזהירות במקרי רשלנות מבוססת על עקרון הסבירות והדרישה לנקוט אמצעים מידתיים למניעת נזק. התובעים חויבו לפצות את העירייה בהוצאות המשפט בסך 4,500 ₪.