רע"א 3149/06

תקציר

מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שדחה ערעור על פסק דין של ראש ההוצאה לפועל בעניין סכסוך חוזי בין שתי חברות מסחריות העוסקות במוצרי חשמל. בתחילה התקשרו הצדדים בהסכם פשרה, שהוכר על ידי בית המשפט, במסגרתו הודו המבקשים בחוב של 300,000 ₪ למשיב, ולאחר מכן בהסכמים נוספים שנועדו להסדיר את החוב באמצעות מסירת טובין ותשלומים בתשלומים. משלא עמדו המבקשים בהתחייבויותיהם עקב חדלות פירעון, גובש הסכם שלישי להתאמת החוב על בסיס אספקת טובין בשווי של 175,000 ₪. התגלעה מחלוקת על ערכם האמיתי של טובין אלה, כאשר המבקשים טענו לקיום מלא של הסדר החוב, ואילו המשיב טען אחרת, תוך שמירה על תביעה ליתרת חוב. ראש לשכת ההוצאה לפועל דחה את טענות המבקשים לחוסר סמכות, בקובעו כי ההסכמים אינם מבטלים את פסק דינו הקודם של בית המשפט ובכך נופלים בסמכותם לפרש ולאכוף. בית המשפט המחוזי אימץ עמדה זו, והגיע למסקנה כי לא הועלתה שאלה משפטית משמעותית המצדיקה ערעור נוסף, דבר המדגיש את סמכותה של לשכת ההוצאה לפועל לבחון את סמכותה ואת תוקפם של הסכמים מאוחרים יותר. לגופו של עניין, שתי הערכאות הסכימו כי נטל ההוכחה לא עמד על ידי המבקשים, שכן לשון ההסכם אינה תומכת בפרשנותם כי החוב כולו נפרע. בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך שהיא מאשרת כי מציאות עסקית סבירה אינה מתיישבת בהכרח עם טענות המבקשים. משכך, חויבו המבקשים בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המשיב בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.