ת"פ 36633-10-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: הכרעת דין וגזר דין בעניין מדינת ישראל נ' אדיר אלבאז** **א. הכרעת דין - הכרזה כסוחר סמים (סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים)** 1. **העיקרון המשפטי:** החלטת בית המשפט להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים" מכוח סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, מעידה על חומרת העבירות שבוצעו וההשלכות המשפטיות הנלוות לכך, לרבות בתחום הענישה. סעיף זה נועד להגדיר ולהבחין בין פעולות הקשורות בסמים, כאשר הגדרתו של "סוחר סמים" פותחת פתח להטלת סנקציות מחמירות יותר. 2. **ההיבט הדיוני:** עובדת הסכמת בא כוח הנאשם להכרזה זו, נוכח העבירות בהן הורשע, מצביעה על הבנה של ההשלכות המשפטיות ועל הכרה בסבירות של הכרזה כזו לנוכח הראיות וההרשעה. **ב. גזר דין - עובדות כתב האישום והרשעה** 1. **העבירות המיוחסות:** הנאשם הורשע בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית (סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים) ובשתי עבירות של סחר בסם מסוכן (סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים). 2. **נסיבות ביצוע העבירות:** * **אישום 1 (החזקה):** חיפוש בדירתו של הנאשם גילה כמויות משמעותיות של קוקאין (12.86 גרם נטו) וחשיש (281.95 גרם ברוטו). בנוסף, נמצאו אביזרים המעידים על פעילות סחר - ניירות עיטוף, משקלים אלקטרוניים, וכן סכום כסף מזומן (11,710 ₪). דף נייר עם שמות וסכומים ופנקס דומה ברכב, מעידים על רישום פעילות פיננסית הקשורה ככל הנראה לסחר. * **אישומים 2 ו-3 (סחר):** הנאשם ביצע שתי עסקאות מכר של סם מסוג "קריסטל" (1 גרם כל פעם) עבור 400 ₪, וכן מכר חצי גרם "קריסטל" עבור 200 ₪. עסקאות אלו תואמו טלפונית, מה שמצביע על תכנון מקדים. 3. **החידוש המשפטי/השלכות:** * **הבחנה בין החזקה לסחר:** ההבחנה המשפטית בין עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית לבין עבירת הסחר היא קריטית. הכמות שנמצאה בדירה, החריגה באופן ניכר מכמות לצריכה עצמית, יחד עם האביזרים הנלווים, מהווים בסיס להרשעה בעבירת החזקה במטרה לסחור, או אף מעבר לכך. * **ההיקף הכלכלי:** הסכומים הכספיים שנמצאו, יחד עם הרישומים, מחזקים את הטענה שהסחר בוצע "בשל בצע כסף", כפי שצוין על ידי המאשימה. **ג. תסקיר שירות המבחן - הבסיס להערכת השיקום והענישה** 1. **התפתחות התסקירים:** * **תסקירים ראשוניים:** שני התסקירים הראשונים (6.2.25 ו-16.2.25) הצביעו על חוסר הבנה מצד הנאשם בדפוסי התמכרותו, סירוב להכיר בצורך בטיפול, והמשך צריכת סמים גם במהלך המעצר הפיקוחי. המסקנה הייתה שהנאשם אינו מתאים לבית משפט קהילתי. * **תסקיר מיום 9.4.25:** מצביע על תפנית. הנאשם פנה עצמאית ליחידה לטיפול בהתמכרויות והחל טיפול. שירות המבחן התרשם מהכרה ראשונית בדפוסי השימוש והזדקקות לטיפול, והמליץ על דחייה של 4 חודשים לבחינת ההתמודדות. * **תסקיר משלים מיום 9.9.25:** מציג התקדמות משמעותית. הנאשם משולב באופן מלא בטיפול, בדיקות שתן נקיות, והוא החל לעבוד. שירות המבחן התרשם מתמורה ניכרת ביכולת ההכרה, מהיכולת ליצור קשר עם שירות המבחן, ומחשיבות ההשתלבות התעסוקתית. ההמלצה היא לענישה שיקומית-טיפולית (צו מבחן, של"צ, מאסר מותנה), תוך הימנעות ממאסר בפועל או עבודות שירות כדי לא לפגוע בתהליך השיקום. 2. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **התאמה לבית משפט קהילתי:** הצגת הנתונים לאפשרות שילוב בבית משפט קהילתי, גם אם לא אושרה, משמשת ככלי אבחוני להבנת מידת המודעות והנכונות לשיקום. * **חשיבות ההכרה והמודעות:** התפתחות ההכרה מצד הנאשם בצורך בטיפול, כפי שמשתקפת בתסקירים, מהווה גורם מרכזי בהערכת פוטנציאל השיקום. * **השפעת גורמים חיצוניים (חובות האב):** הצגת הרקע הכלכלי והלחץ שנוצר מחובות האב, מספקת הסבר אפשרי למניעים לביצוע העבירות, אך אינה מהווה הצדקה להן. * **חלוף הזמן והתנהגות לאחר מעצר:** השינוי בהתנהגות הנאשם מאז מעצרו, לרבות פנייה עצמאית לטיפול, עבודה, ושמירה על ניקיון מבדיקות שתן, מהווים ראיות לנכונות השיקום. * **הערכת סיכון ושיקום:** שירות המבחן משתמש בתסקירים להערכת סיכון להישנות עבירות וסיכוי לשיקום, תוך שהוא שוקל שיקולים כמו שיתוף פעולה טיפולי, יצירת קשר עם גורמי סמכות, והשתלבות תעסוקתית. **ד. טיעוני הצדדים לעונש** 1. **עמדת המאשימה:** * **חומרת העבירות:** הדגשת הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים (שלום הציבור, הגנה מפני סמים), והצבעה על חומרת העבירות (סחר בקוקאין, אביזרים לסחר). * **מתחם ענישה:** הצגת מתחמי ענישה הולמים (14 חודשים לאישום הראשון, 6 חודשים לכל אחד מהאישומים הנוספים, או 24-48 חודשים במתחם אחד). * **חריגה ממתחם:** הסכמה לסטייה מסוימת ממתחם העונש ההולם נוכח היעדר עבר פלילי והמלצת שירות המבחן, אך לא באופן מלא. בקשה להטלת 16 חודשי מאסר בפועל, של"צ, קנס, פסילת רישיון, הכרזה כסוחר סמים וחילוט. 2. **עמדת ההגנה:** * **הסתמכות על הסכמה קודמת:** טענה כי המאשימה הסכימה בעבר לבחינת שילוב בבית משפט קהילתי, מה שמצביע על נכונות להבין שיקום. * **השלמת הליך שיקומי:** הדגשת ההודאה המוקדמת, ההליך השיקומי שעבר הנאשם, העבודה, הטיפול ההתמכרותי, והרקע הכלכלי. * **אימוץ המלצת שירות המבחן:** בקשה להטיל צו של"צ ולהימנע ממאסר, כדי לא לפגוע בתהליך השיקום. * **הימנעות מענישה כלכלית:** לאור חובותיו של הנאשם. 3. **עקרונות משפטיים:** * **מתחם העונש ההולם:** המושג "מתחם העונש ההולם" הוא עיקרון יסוד בדיני עונשין, המבוסס על השוואה למקרים דומים (כפי שבא לידי ביטוי בהפניות הרבות לפסיקה). * **שיקולי שיקום:** השפעתם של שיקולי שיקום על גובה העונש, במיוחד כאשר מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי. **ה. דיון והכרעה - קביעת העונש** 1. **קביעת מתחם עונש הולם:** * **"קשר הדוק" (הלכת ג'אבר):** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם אחד לכלל העבירות, בהתאם למבחן ה"קשר ההדוק" בין העבירות. * **ערכים מוגנים:** הדגשת הפגיעה בבריאות הציבור, בנפש המשתמשים, ובחברה כולה עקב סחר בסמים. * **פסיקת בתי המשפט:** ציטוטים מפסקי דין קודמים (כמו דברי השופט י. עמית בע"פ 3172/13 סואעד) להמחשת חומרת הסחר בסמים והצורך במאבק מתמשך. * **שיקולים בקביעת המתחם:** * **היקף, סוג וכמות הסם:** כמות הקוקאין (פי 42 מעל לשימוש עצמי) והחשיש, יחד עם אביזרי סחר. * **תכנון ותחכום:** תיאום מראש, ביצוע עסקאות. * **מניע כלכלי:** הרצון להשיג רווח מהיר. * **פוטנציאל נזק:** גבוה לציבור. * **מידת הפגיעה:** מוגדרת כ"ממשית". 2. **מדיניות הענישה הנהוגה (פסקי דין דומים):** * **ניתוח השוואתי:** בית המשפט סקר מגוון רחב של פסקי דין בהם נאשמים הורשעו בעבירות סחר והחזקה, וקבע מתחמי ענישה וגזרי דין. המקרים שנסקרו מקיפים כמויות סם שונות, סוגי סמים (קוקאין, חשיש, הרואין), מספר עסקאות, וכן השפעת עבר פלילי והליכי שיקום. * **השלכות משפטיות:** הניתוח המשפטי של מקרים אלו קובע כי מתחמי ענישה לעבירות סחר נעים בין מספר חודשים למספר שנים של מאסר בפועל, כאשר כמות הסם, ההיקף הכלכלי, והאם מדובר בסוחר או ב"דרג ביניים" משפיעים באופן משמעותי. 3. **קביעת מתחם עונש הולם במקרה הנוכחי:** בהתבסס על הניתוח הנ"ל, בית המשפט קבע כי **מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל**, לצד ענישה נלוות. 4. **חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום (סעיף 40ד לחוק העונשין):** * **העיקרון:** האפשרות לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם אם הוכח שיקום או סיכוי משמעותי לשיקום. * **שיקולים להערכת שיקום (ע"פ 6637/17 קרנדל):** מוטיבציה לשיקום, הליך גמילה, השתלבות טיפולית, שינוי התנהגותי, חרטה, אמפתיה, גיל צעיר, והיעדר עבר פלילי. * **יישום לעניינו של הנאשם:** * **התפתחות חיובית:** הנאשם, בן 25, ללא עבר פלילי, נטל אחריות, הודה, ובעיקר – עבר תהליך שיקומי משמעותי (טיפול בהתמכרויות, עבודה, בדיקות שתן נקיות). * **הערכת שירות המבחן:** התרשמות מתמורה ניכרת, פוטנציאל שיקום, והמלצה לענישה טיפולית-שיקומית. * **הסכמת המדינה לחריגה:** המדינה הסכימה לחריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום, אך דרשה מאסר בפועל. * **החלטת בית המשפט:** בית המשפט שוכנע בקיום סיכוי ממשי לשיקום, אך הדגיש שההליך עדיין בשלבים ראשוניים. לאור זאת, החליט **לחרוג ממתחם העונש לקולא**, אך לא באופן מלא כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן. 5. **קביעת העונש הסופי:** * **מאסר בפועל בעבודות שירות:** **7 חודשי מאסר בפועל**, אשר ירוצו בעבודות שירות (במתנ"ס טירת הכרמל). החלטה זו משלבת את הצורך בענישה ממשית עם הרצון לאפשר את המשך הטיפול השיקומי. * **מאסר על תנאי:** 6 חודשים על תנאי לשלוש שנים, כתנאי להרשעה בעבירת סמים מסוג פשע. * **צו מבחן:** למשך 12 חודשים, תוך המשך טיפול ביחידה להתמכרויות ושיתוף פעולה עם שירות המבחן. * **פסילת רישיון נהיגה:** על תנאי למשך 3 שנים, כתנאי להרשעה בעבירת סמים. * **חילוט:** הסכמת הצדדים לחילוט 11,710 ₪. * **הימנעות מעונש כלכלי נוסף:** נוכח חילוט הכסף וההתחשבות בעבודות השירות. 6. **נימוקים לחריגה מהמלצת שירות המבחן:** בית המשפט לא אימץ את ההמלצה המלאה להימנע לחלוטין ממאסר בפועל, והחליט על עבודות שירות, מתוך הבנה שגם ענישה ממשית, גם אם שיקומית, נדרשת. עם זאת, הובהר כי הדבר נעשה כדי לשמר את ההישגים השיקומיים. 7. **הדגשים משפטיים וחידושים:** * **איזון בין הרתעה לשיקום:** הדגשת המתח בין הצורך להעניש ולהרתיע לבין החשיבות של מתן הזדמנות לשיקום, במיוחד בנאשמים צעירים ללא עבר פלילי. * **תפקיד שירות המבחן:** התסקירים של שירות המבחן מהווים כלי מרכזי בהערכת פוטנציאל השיקום, והחלטות בית המשפט משקפות התחשבות משמעותית בהמלצותיו. * **עבודות שירות כחלופה למאסר:** השימוש בעבודות שירות כחלופה למאסר בפועל, כאשר קיים פוטנציאל שיקומי, מהווה מגמה בפסיקה. * **הפעלת תנאים והשלכות:** הובהר כי הפרת תנאי צו המבחן או עבירה נוספת עשויים להוביל להפעלת המאסר על תנאי ולגזירת דין חדש. **סיכום:** פסק הדין משקף מגמה של התחשבות משמעותית בשיקום נאשמים, במיוחד כאשר מדובר בצעירים ללא עבר פלילי, המפגינים נכונות לשינוי. ההחלטה להטיל עונש הכולל עבודות שירות, צו מבחן, ומאסר מותנה, במקום מאסר בפועל מלא, מבוססת על הערכה מעמיקה של תהליך השיקום אותו עבר הנאשם, כפי שבא לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן. הדבר מדגיש את האיזון העדין שבית המשפט מנסה ליצור בין הצורך להגן על שלום הציבור לבין הרצון לאפשר לנאשמים הזדמנות אמיתית לחזור לדרך הישר.