תא"מ 50443-07-20

תקציר

מדובר בתאונת דרכים בה ניזוק רכבו של הנתבע והתובעת, מוסכת שתיקנה את הרכב, תבעה תשלום עבור התיקונים. הדיון התמקד בהיקף הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה והאם התיקונים שביצע התובע קשורים אליה. השופט מצא את הנתבע אחראי לתאונה אך קבע כי עבודת התיקון של התובע אינה קשורה לתאונה, שכן היא נוגעת לנזקים קודמים לרכב. השופטת מתחה ביקורת על התנהלותם של כל הצדדים המעורבים, לרבות הנתבעת שלא הבהירה את היקף נזקי התאונה, מנהל התובעת שלא וידא את אתרי הנזק והשמאי על כך שלא התאים את הנזק לתמונות. באשר לסוגיית האחריות לעלויות התיקון, קיבלה השופטת את טענת התובעת כי הנתבעת קיבלה את התיקונים ואף ביקשה לבצע עבודות נוספות ולכן, על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, עליה לשלם עבור השירותים. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע את מלוא הסכום הנתבע, כולל ריבית, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. בנוסף, הונחה הנתבע לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דינה של הצד השלישי, שירביט. השופטת דחתה את הודעות הצד השלישי שהגישה הנתבעת נגד קרן ושירביט, ולא מצאה כל אינדיקציה לנזקים שנגרמו על ידן. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, והם רשאים לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.