עפמ"ק 10993-06-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על עבירת חניה בגין חניה על מדרכה. הנאשמים החנו את רכבם בשטח סלול המופרד מהכביש על ידי מדרכה. בית משפט קמא טען כי אין מדובר במדרכה שכן היה מקום להולכי רגל לעבור והמדרכה לא סומנה באדום ולבן. עם זאת, שופט בית המשפט העליון פסק לטובת המערער. לטענתם, ההגדרה של מדרכה על פי תקנות התעבורה היא כל חלק של הכביש שאינו הכביש עצמו, הממוקם בצד הדרך ומיועד להולכי רגל. ייעודו של השטח הסלול היה ללא ספק להולכי רגל, והסימון האדום והלבן רלוונטי לכביש ולא למדרכה. כמו כן, רוחב המדרכה אינו פוטר מאחריות, וסיכון ממשי של הולכי רגל אינו דרישה לעבירה. כך, המקום בו חנה המשיב היווה מדרכה, והם מורשעים בעבירה. התיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך הכרעת העונש.