ת"א 10700-07-21

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בת"א 10700-07-21 פלוני נ' קינן ואח' **מבוא:** פסק דין זה עוסק בתביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים, אשר נדונה בפני בית משפט השלום ברמלה. התביעה הוגשה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. הנתבעת 2 (להלן: "הפול") הכירה בחבותה לפצות את התובע, ועל כן המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת מצבו התפקודי של התובע, גובה הנזק שנגרם לו, ובסופו של דבר, גובה הפיצוי לו הוא זכאי. **הפגיעה והנכות הרפואית:** התאונה אירעה ביום 10.1.2021, כאשר התובע, שחצה כביש, נפגע מאופנוע. התובע פונה לבית חולים איכילוב, שם נקבע כי סבל מחבלה רב-איברית, עבר ניתוח לקיבוע שברים, וזקוק לשיקום מוסדי. בית המשפט מינה מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר יוסף לייטנר, אשר קבע בחוות דעתו הראשונה נכויות בשיעור 80% ברגל שמאל (מפרק ירך, ברך וקרסול) ונכות בשיעור 20% בכתף שמאל, כאשר מחציתה מיוחסת לתאונה. לאחר ניתוח נוסף שעבר התובע, הוגשה חוות דעת מעודכנת, אשר קבעה החמרה במצב הרגליים והעריכה את הנכות בשיעור 90% ברגל שמאל (אגן, ירך וקרסול), בתוספת 10% בגין הכתף, ובסך הכל 91% נכות רפואית. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** * **אי-סטייה מחוות דעת מומחה:** בית המשפט נוטה שלא לסטות מחוות דעת מומחה מטעמו, בהיעדר נימוקים משכנעים לכך. הדבר נכון ביתר שאת כאשר הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה. * **הערכת נכות כוללת:** הנכות הרפואית משמשת נקודת מוצא לקביעת הנכות התפקודית, אך האחרונה נקבעת על ידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות, לרבות גיל, השכלה וכישורי הנפגע, והשלכתה בפועל. **הערכת תוחלת החיים:** בנוגע לקיצור תוחלת החיים, מונו שני מומחים: * **פרופ' רפאל קטן (אונקולוג):** קבע כי מחלת סרטן בעבר של התובע לא גרמה לנכות או לקיצור תוחלת חיים. * **פרופ' משה וינטרוב (רפואה פנימית):** קבע כי הגורם היחיד לקיצור תוחלת החיים הוא עישון, והעריך את הקיצור ב-4.9 שנים. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** * **קביעת תוחלת חיים:** אף שסוגיית קיצור תוחלת החיים מורכבת, בית המשפט רשאי לקבוע ממצא בעניין זה בהתבסס על חוות דעת מומחים, וזאת לצורך חישוב הפיצוי. **הפגיעה התפקודית:** בית המשפט קבע את הפגיעה התפקודית של התובע בשיעור 91%, בהתבסס על מכלול הראיות, לרבות חוות דעת המומחה הרפואי, עדותה של האחות הראשית במוסד הסיעודי, והתמודדות התובע עם מצבו. בית המשפט התייחס לסתירה לכאורה בעדות התובע, אשר בתחילה טען ליכולת עצמאית, אך בחקירתו הנגדית הודה כי אינו מסוגל לבצע פעולות רבות. עדותה של האחות הראשית נמצאה קוהרנטית ואמינה, ותמכה במסקנה כי התובע הינו אדם סיעודי הזקוק להשגחה צמודה. **הנזק:** * **דירת מגורים או מוסד סיעודי:** בית המשפט קבע כי החלופה המתאימה והראויה ביותר לתובע היא אשפוז במוסד סיעודי עד סוף חייו. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לטענתה כי קיימות חלופות זולות יותר. * **חדר זוגי או יחיד:** למרות טענת הנתבעת בדבר היות התובע ערירי, בית המשפט קבע כי יש לאפשר לו להתגורר בחדר פרטי, לאור מצבו הפיזי הקשה, גילו, היותו צלול בדעתו, והפגיעה בפרטיותו שתגרם בחדר זוגי. * **שעות ליווי / עזרת צד שלישי:** התובע זכאי ל-5 שעות ליווי ביום, 7 ימים בשבוע, מעבר לשעות הליווי שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי. * **הוצאות ניידות ומוניות:** נקבע פיצוי חודשי בסך 800 ש"ח, מהוון למועד פסק הדין. * **הוצאות רפואיות, חיתולים, אביזרים וטיפולים:** נקבע פיצוי גלובלי בסך 30,000 ש"ח, תוך התחשבות בזכאות התובע לקבלת שירותים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. * **הוצאות נחסכות:** בית המשפט דחה את טענת הנתבעת לניכוי הוצאות נחסכות, שכן התובע התגורר ברכבו לפני התאונה ולא הוציא הוצאות מחייה שוטפות. * **נזק לא ממוני:** נקבע פיצוי בסך 252,000 ש"ח. **תשלום עיתי או חד פעמי:** בשל מורכבות מצבו הרפואי של התובע, תוחלת חייו, ועלות הטיפול השוטפת, בית המשפט החליט לאמץ את מנגנון התשלום העיתי עבור עלות השהייה במוסד הסיעודי, ואילו יתר רכיבי הפיצוי ישולמו כסכום חד פעמי. **ניכויי מל"ל ותשלומים תכופים:** בית המשפט קבע כי אין לנכות מהפיצוי תגמולי מל"ל, שכן הפיצוי שנפסק אינו כולל תגמולים אלו. כמו כן, התשלומים התכופים ששולמו לתובע במסגרת ההליך יכסו את הפיצוי המגיע לו לעבר עבור שהייה במוסד סיעודי ונסיעות. **סוף דבר:** הנתבעת חויבה לשלם לתובע סכום כולל של 477,000 ש"ח, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות. בנוסף, הנתבעת תישא בתשלום העיתי עבור שהותו של התובע במוסד הסיעודי. **חידושים משפטיים או דגשים:** * **התמודדות עם חוסר ודאות בתוחלת החיים:** בית המשפט בחר במסלול של תשלום עיתי עבור הוצאות משמעותיות (שהייה במוסד סיעודי) כדי להתמודד עם חוסר הוודאות בנוגע לתוחלת חייו של הנפגע, ולמנוע מצב בו הוא עלול למצוא את עצמו ללא יכולת לממן את המשך שהותו. * **הגנה על זכות הפרטיות:** בית המשפט הדגיש את זכות התובע לפרטיות, בכך שהתיר לו להתגורר בחדר יחיד במוסד הסיעודי, למרות היותו ערירי, מתוך הבנה ששהייה בחדר זוגי עלולה לפגוע בו נפשית. * **הערכת צרכים מעבר למסגרת המוסדית:** הפיצוי שנפסק עבור שעות ליווי, הוצאות ניידות וטיפולים רפואיים, משקף את הצורך לספק לנפגע שירותים נוספים מעבר לאלו המסופקים לו באופן בסיסי במסגרת המוסד הסיעודי. * **דחיית טענת הוצאות נחסכות במקרה ייחודי:** הפסיקה בנוגע להוצאות נחסכות לרוב מחייבת ניכוי במקרים בהם הנפגע שוהה במוסד, אך כאן בית המשפט דחה את הניכוי לאור העובדה שהנפגע כלל לא הוציא הוצאות כאלה לפני התאונה.