ע"פ 5620/12

תקציר

המערער הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות באמצעות חפץ מתכתי חד שגרם חבלה חמורה למתלונן. התקיפה אירעה ב-2 במרץ 2012. במסגרת הסדר טיעון הודה המערער באישומים נגדו. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו והפנה אותו לשירות המבחן לקבלת תסקיר לפני מתן גזר הדין. בית המשפט התחשב בחומרת העבירה, בנסיבות ביצועה ובהמלצת שירות המבחן, ובסופו של דבר גזר על המערער 24 חודשי מאסר. גזר הדין כלל 12 חודשי מאסר לתקופה של שלוש שנים, מאסר על תנאי שהמערער לא יעבור עבירת אלימות, ושמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, בתנאי שלא יעבור עבירת אלימות. המערער ערער על גזר הדין וטען כי הוא אינו נותן משקל מספק לנסיבותיו האישיות ולנסיבות האירוע, לרבות גילו הצעיר, חוסר התכנון והסכם הסולחה עם המתלונן. המשיב, לעומת זאת, טען כי העונש עולה בקנה אחד עם המדיניות המקובלת. בית הדין לערעורים, לאחר שבחן את התיק, החליט לדחות את הערעור. בית המשפט קבע כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי לא חרג ממדיניות הענישה המקובלת וכי בית המשפט איזן כראוי בין השיקולים השונים, לרבות חומרת העבירה, הצורך להיאבק בתופעת האלימות והסכינים ונסיבותיו האישיות של המערער. בית המשפט הדגיש כי התנהלותו של המערער חמורה ביותר ומחייבת עונש מאסר משמעותי ומרתיע, במיוחד נוכח האווירה הנוכחית של אלימות גואה בחברה. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו.