ת"פ 23008-02-14

תקציר

הכרעת הדין דנה בהפרות של תקנות איכות הסביבה שביצעו שתי חברות, נאשמות 1 ו-2, השוכנות באותו אזור. החברות הואשמו בהפרת התנאים הקבועים ברישיון העסק ובהיתרי הרעל, וכן בביצוע עבירות סביבתיות שונות נוספות. הדיון מתמקד בקביעה האם התנאים ברישיונות העסק ובהיתרי הרעל חלים על שתי החברות והאם תנאים אלה הופרו. נקבע כי התנאים אכן חלו על שני הנתבעים וכי היו הפרות של תנאים אלה, שהובילו לזיהום סביבתי. לגופו של עניין, הוכח כי הנתבעת 1 לא אטמה את אולמות הייצור והקווים שלה, והזרימה שפכים תעשייתיים למערכת העירונית. בנוסף, פורמלדהיד דלף ממכלית למערכת הניקוז של המפעל עקב הליכי פריקה לא תקינים. נאשם 2 זוכה מכל האישומים שיוחסו לו, שכן לא ניתן היה להוכיח די הצורך את העבירות. באשר לנאשמים 3 ו-5, אשר כיהנו בתפקידי אחריות בחברות, פסק הדין בוחן את תפקידם ואחריותם בהפרות שבוצעו. נמצא כי לנאשמת 5, למרות טענותיה, היה תפקיד משמעותי כמפקחת רעלים ומעשיה תרמו לעבירות. עם זאת, ההפרות הקשורות לפינוי בריכת אידוי אינן מיוחסות לה, שכן לא הייתה לה אחריות בעניין זה. נאשם 3 מורשע בהפרת תנאי רישיון העסק, דרישות רישיון הרעלה וחובת נושאי משרה לפקח ולמנוע עבירות. פסק הדין משתנה עבור כל נאשם וכל אישום. הנאשמים 1 ו-3 מורשעים בניהול עסק ללא רישיון, הפרת תנאי היתר הרעלה, טיפול ברעלים ללא היתר, הפרת צו ניקוי רעלים וזיהום מקור מים. נאשם 5 זוכה מכל האישומים, ואילו נאשם 2 ויתר האישומים לא הוכחו. פסק הדין מסתיים בהדגשת חשיבות ההקפדה על תקנות סביבתיות לשמירה על בריאות הציבור והסביבה, ומציין כי ההפרות גרמו לפגיעה סביבתית משמעותית.