בג"צ 507/72

תקציר

בג"ץ הכריע בתביעה שהגישו שבעה תושבים ישראלים שהואשמו בהפרת הוראות האוסרות הסתה ותעמולה עוינת בחברון שבגדה המערבית. העותרים ערערו על החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמידם לדין בבית משפט צבאי בחברון, בטענה כי היא מנוגדת לחוקי ההסגרה ולזכותם לחופש הביטוי. בית המשפט קבע כי תקנות שעת חירום גוברות על חוק ההסגרה, וכי ליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות שבשיקול דעת להורות על מעצרם והעמדתם לדין בבית משפט צבאי. עוד נטען, כי בשל מלחמת ששת הימים והכיבוש הישראלי בשטחים שבא בעקבותיה, הושעתה ריבונותו של מלך ירדן על שטחים אלה, ולכן המשפט אינו מהווה הסגרה. כמו כן, אישר בית המשפט את זכותו של הממשל הצבאי להגביל פעילות פוליטית בתוך השטחים והדגיש את הנסיבות החריגות הנובעות ממצב המלחמה. כן נדונה אמנת ג'נבה להגנה על אזרחים בעת מלחמה, ובית המשפט קבע כי הוראותיה נועדו להגן על תושבי השטחים הכבושים, ואינן חלות על העותרים כאזרחים ישראלים. השופטים הגיעו למסקנה כי שר הביטחון פעל במסגרת זכויותיו ודחו את העתירה, תוך הדגשת הנסיבות החריגות של המלחמה והממשל הצבאי הנובע מכך. פסק דין זה מחזק את עמדתה של ממשלת ישראל בנוגע למעמדה המשפטי של הגדה המערבית ולזכויות הרשויות הישראליות במהלך הכיבוש הצבאי.