ע"א 4241/24

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על זכויות בנכס הממוקם בלוד, ישראל, אשר נרכש על ידי זוג גרוש – המשיבה ובן זוגה לשעבר. המשיבה טענה כי המבקשת, אותה פגשה בשנת 2008, הונתה אותה כדי שתעביר את זכויותיה בנכס תוך ניצול מצבה הקשה בעקבות קשיים כלכליים וגירושין. בינתיים טענו המבקשים, כי הנכס נמכר למבקש מס' 1 כדין. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והורה למבקשים לפנות את הנכס ולבטל את כל המסמכים הקשורים לעסקת המרמה. המבקשים ערערו על ההחלטה וביקשו עיכוב ביצוע, שנדחה על ידי בית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון, בפסק דין שכתב ניר ארנון, פירט את ההיסטוריה המורכבת של התיק ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. למרות שתביעות פינוי נוטות להעדיף עיכוב ביצוע, השופט קבע כי מאזן הנוחות במקרה זה אינו תומך במבקשים, שהתגוררו בנכס ללא זכות חוקית או תשלומי שכר דירה. תחת זאת, פסק הדין צידד במשיב, שנקלע לקשיים כלכליים. עם זאת, כמחווה בהתחשב בנסיבות המורכבות, התעכב ביצוע הפינוי בתנאי שהמבקשים יפקידו פיקדון בסך 60,000 ₪. אם לא יעשו כן, יינתן להם זמן נוסף לפנות את הנכס עד ה-1 בספטמבר. כמו כן נדחה בקשתם של המבקשים כל צו להוצאות.