ת"פ 28659-02-14

תקציר

הנאשם הורשע בהחזקת נשק, תת-מקלע מאולתר מסוג קרל גוסטב, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין. הנשק הוחזק בביתו של הנאשם באזריה במשך כשנתיים והוסתר במקלחת עליית הגג. הנאשם טען כי הנשק נועד להגנה עצמית ונטל אחריות חלקית על העבירה, וציין כי הוא הופקד בידיו על ידי מפקדיו במנגנון הביטחון המסכל בו עבד. העבירה, חמורה, נשאה עונש מאסר פוטנציאלי. היו נסיבות מקלות, ובהן הודאתו החלקית של הנאשם באשמה, אורח חייו הנורמטיבי, טיפולו בהוריו החולים ובעיותיו הבריאותיות. כמו כן, יש לו שלושה ילדים קטנים והוא סבל כלכלית בשל העבירה, כאשר עסקיו נפגעו מאוד בשל פגיעה בשמו הטוב ותקופת מעצר הבית שלאחר מכן. כמו כן, לא הייתה כל אינדיקציה לשימוש בנשק בשטח ישראל. עם זאת, היו גם גורמים מחמירים. הנשק היה בעל פוטנציאל נזק גבוה, וטענות הנאשם כי קיבל אותו מעבודתו לא עלו בקנה אחד עם סוג הנשק המוזכר באישור שנתן. כמו כן, החזקת הנשק הייתה לצורכי הגנה עצמית, לצד העובדה שהחברות במנגנון הביטחון המסכל אסורה. לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, החליט השופט על עונש של 10 חודשי מאסר, בהתחשב בזמן שהנאשם כבר שהה במעצר. שמונה חודשי מאסר נוספים נגזרו על תנאי למשך שנתיים לאחר שחרורו של הנאשם. השופט הדגיש את הצורך בהרתעה כללית במקרים כאלה, הגוברת על נסיבותיו האישיות של העבריין. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.