ע"א 9079/04

תקציר

במקרה זה, צעירה נפצעה בתאונת דרכים במהלך שירותה הצבאי, מה שהוביל לבעיות בריאותיות מתמשכות ולשחרורה. בית המשפט קבע לה נכות נפשית בשיעור של 20% ופגיעה תפקודית בשיעור של 30%, המשפיעים על הכנסותיה הפוטנציאליות. ההכנסות הצפויות בתחילה ללא התאונה נאמדו בכ-5,000 שקל בחודש. על סמך הערכות אלה חישב בית המשפט פיצוי בגין אובדן השתכרות. סכום זה כלל 1/3 משכרה בתקופת שירותה הצבאי הצפויה ו-30% מאז ועד פרישתה בגיל 65. בנוסף, בית המשפט פסק פיצוי בגין השפעת מצבה על זכויות פנסיוניות עתידיות, בהתחשב באשפוזי היום שלה כאשפוז מלא על פי התקנות הרלוונטיות. בית המשפט הפחית את הפיצוי בסכום שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי. שני הצדדים ערערו; המערערת טענה להפסדים מוערכים בחסר והשמיטה פיצויי פנסיה עתידיים, בעוד המשיב חלק על ייחוסי הנכות המוערכת ועל בסיס ההשתכרות. בסופו של דבר, בית המשפט שמר על עמדתו לגבי שיעורי הפגיעה הרפואית והתפקודית, בסיס ההשתכרות וניכוי תגמולי הביטוח. עם זאת, הוסכם כי גיל הפרישה של המערער צריך להיות 67, בהתאם לנורמות הסטטוטוריות. בית המשפט אישר את מבנה התגמול לפנסיה וזכויות סוציאליות בהתבסס על פסיקה מבוססת, תוך התחשבות בהפרשות אבודות הן מבחינת המעסיק והן מבחינת העובד ללא פיצוי כפול. פסק הדין אושר על ידי המשנה לנשיא ושני שופטים, תוך דחיית הערעור והערעור שכנגד, עם ההתאמות המפורטות.