ת"א 454/07

תקציר

התובע, עורך דין וסופר בתחום דיני העבודה, הגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד הנתבעים. הנתבעת הראשונה היא סוכנות לביטוח פנסיוני שפרסמה מאמרים באתר האינטרנט שלה; הנתבע השני הוא יו"ר הסוכנות ובעל מניות הרוב, והשלישי הוא המנכ"ל שלה ובעל 10% מהמניות. הכתבות המדוברות – 173 בסך הכל – הועתקו מפרסומי התובעת, אשר הופצו באמצעות פקס ודואר אלקטרוני, ולאחר מכן הועלו לאינטרנט. אין חולק כי הכתבות הועתקו ללא רשותה או ייחוסה של התובעת. התובעת טוענת כי כתבה את המאמרים, כי הם מוגנים על ידי דיני זכויות יוצרים, וכי מעשי הנתבעים מהווים הפרות מרובות של זכויותיה הכלכליות והמוסריות. הנתבעים טוענים כי המאמרים אינם מוגנים על ידי דיני זכויות יוצרים, כי התובעת אינה בעלת זכויות היוצרים, כי השימוש בהם מהווה שימוש הוגן וכי הם קיבלו אישור ממעסיקה של התובעת. בית המשפט פסק לטובת התובעת בכל הנושאים המהותיים. בית המשפט קבע כי המאמרים מוגנים בדיני זכויות יוצרים בשל ביטוים המקורי, גם אם חלקם אינם אלא סיכומים של התפתחויות משפטיות. עוד נקבע כי התובעת היא בעלת זכויות היוצרים משום שלמרות שעבדה אצל מעסיק בעת יצירתם, היה הסכם המקנה לה זכויות קניין רוחני. השימוש של הנתבעים לא נחשב לשימוש הוגן, שכן הוא לא היה למטרה מותרת והייתה לו כוונה מסחרית ברורה. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא קיבלו רשות להשתמש בכתבות. באשר להיקף ההפרות, קבע בית המשפט כי כל סעיף מהווה פגיעה נפרדת בזכויותיו הכלכליות של התובעת, בסך כולל של 1,730,000 ₪ פיצויים סטטוטוריים לפי פקודת זכות יוצרים. עם זאת, בגין הפגיעה בזכות המוסרית פסק בית המשפט סכום חד פעמי של 200,000 ₪, שכן מצא כי ערכם העיקרי של המאמרים טמון בצבירתם כמאגר מידע. עוד קבע בית המשפט כי רק הנתבעים השני והראשון אחראים, ולא המנכ"ל, שכן לא הייתה לו כל מעורבות אישית. שני הנתבעים הללו חויבו ביחד ולחוד באחריות לנזקים.