ע"פ 4150/09

תקציר

קטין ישראלי, המערער, הורשע באונס ובמעשה מגונה כלפי קטינה וערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו, מתוכן שנתיים על תנאי, לצד צו פיצויים בסך 20,000 ₪. האירוע התרחש בשנת 2007 כאשר המערער והמתלונן, שניהם נערים, בילו עם שני חברים במקלט. המערער נגע בחזה המתלוננת ללא הסכמתה ולאחר מכן אנס אותה כשהיו לבדם. בית משפט קמא שקל את גילו הצעיר, חוסר אחריותו, חוסר מוטיבציה לטיפול וחומרת העבירה, ובסופו של דבר גזר את העונש האמור. המערער טען להקלה בעונשו בשל גילו הצעיר, הבעת חרטה והיעדר כוח פיזי או אלימות משמעותיים. עם זאת, המשיב הדגיש את הצורך בהרתעה בעבירות מין ואת הימנעותו של המערער מטיפול. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית משפט קמא, והדגישה את חשיבות השיקום לקטינים אך גם את חומרתן של עבירות המין. משהאפשרות הטיפולית כבר אינה מעשית, בית המשפט לא ראה סיבה להקל בעונש, במיוחד נוכח חוסר התקדמותו של המערער והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת ממנו. השופטת א' פרוקצ'יה והשופט י' דנציגר הסכימו.