רע"א 683/19

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט למורכבות שבמתן אפשרות לערעור ב"גלגול שלישי" להציג ראיות חדשות הסותרות פסיקות קודמות, במיוחד כאשר ערעור בוטל על ידי נפגע שקיבל הודעה על הפחתה אפשרית בדרגת הנכות שלו. בתחילה הדגיש בית המשפט את העיקרון לפיו הוא אינו מעניק בקלות רשות לערעורים מסוג זה, והדגיש את חוסר העקביות בהחלטות ערכאות נמוכות יותר בסוגיה זו. הדיון נסב סביב השאלה האם משיכת ערעור מהווה סיבה מספקת להצגת ראיות סותרות, כאשר בית המשפט בחן מספר מקרים פרוצדורליים שהציעו נקודות מבט מגוונות. חלקם אפשרו לראיות לסתור בהתבסס על כך שהנסיגה הייתה חלק מהצדקות רחבות יותר, כגון שינויים במצבו של הקורבן, בעוד שאחרים ראו את הנסיגה כבלתי מספקת כשלעצמה. בית המשפט ציין את הצורך לקבוע האם משיכת הערעורים מתיישבת עם הכוונה העומדת ביסוד סעיף 6ב לחוק הפיצויים, שמטרתו יעילות פרוצדורלית ואחידות עובדתית. היא מתחה ביקורת על טיעונים המצביעים על שליטה מוגזמת של הצד הנפגע ועל ההשפעה על תהליך גילוי האמת. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות המערערת, שהתמקדו אך ורק בהסתלקות ללא ממצאים עובדתיים או משפטיים חדשים, אינן מצדיקות התרת ראיות סותרות. בכך אישר בית המשפט את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, אישר את האופי המחייב של מסקנות הוועדה הרפואית הראשונית ודחה את הערעור ללא הוצאות.